בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תמונה חלקית מעולה: "היקום" של רוי א. גלנט

זהו בראש ובראשונה אלבום תמונות של מערכת השמש: מזיגה מוצלחת מאוד של צילומי עצמים במערכת השמש, פלנטות, ירחים וגופים אחרים

3תגובות

היקום

רוי א. גלנט. תירגם מאנגלית: עמנואל לוטם. ספריית מעריב, 284 עמ'

המלה "יקום" בשפה המודרנית משמשת לתיאור כל מכלול היש. יקום הוא שמה של קבוצת כל העצמים החומריים הקיימים במציאות. המשורר הלאומי כותב בישרו "בערוב היום": "אז יבוא כל היקום בצל, הלילה הולך - בא הליל", כאשר לפני כן הוא נותן תיאור של אותו יקום: "פאת הים.... הכיכר... ראש החורש ... מי היאור.... ראש הגבעה". כלומר, היקום של ביאליק הוא כל מרחבי הנוף הנשקף לעיניו מנקודת התצפית שלו. ספר בראשית, לעומת זאת, מתאר את העליה הנוראה, המבול, באומרו: "וימח את כל היקום אשר על פני האדמה", דהיינו את כל ממלכת החי שעל פני כדור הארץ. אף על פי כן, בשפה המדוברת כיום, המונח "יקום" הוא מלה נרדפת לעולם ומלואו, לתבל, או ל-Universe בלע"ז.

אילו יצא הספר במאה ה-17 או אולי במאה ה-18, שמו היה הולם את תכולתו. עד למאה ה-19, כל עולם החומר המוכר לבני האדם היה למעשה מה שמכונה היום מערכת השמש - הנושא העיקרי של הספר. בני האדם יודעים אמנם מאז ומעולם על קיומם של כוכבים, ובספר גם נזכר כי בתחילת המאה ה-17 גילה גלילאו גליליי כי שביל החלב, החוצה את השמיים, אינו אילא צירוף תמונותיהם של מיליוני כוכבים נוספים. ואף על פי כן, כל הכוכבים הללו היו במובן מסוים מחוץ ליקום - מחוץ לגבולות המציאות הניתנת להשגה על ידי בני אדם.

נאס"א

ואולם מראשית המאה ה-19, היקום הנתפס על ידי בני האדם הלך והתרחב בהרבה סדרי גודל. בראשית המאה ה-20, למשל, היתה עדנה קצרה ל"יקום של קפטיין", מודל הנושא את שמו של האסטרונום ההולנדי שחישב אותו. היום אנו יודעים שהיקום על פי קפטיין לא היה אלא תמונת חלק קטן של שביל החלב בסביבת השמש, והוא פינה את מקומו בראשית שנות העשרים ליקום רחב יותר אלפי מונים, שאת גבולותיו שירטט האסטרונום האמריקני אדווין האבל. זה האיש שעל שמו נקרא טלסקופ החלל האמריקאי, ושצילום מרשים של מראתו הראשית מופיע גם בספר (עמ' 249). היקום עדיין הולך וגדל לנגד עינינו, לא רק בגלל התפשטותו הפיסיקלית בפועל, אלא גם בגלל התרחבות נמשכת של ההכרה האנושית ובעקבות שכלולם הבלתי פוסק של מכשירי התצפית בו.

ביקום של שלהי המאה ה-20, מערכת השמש איננה אלא גרגיר חול - לא רק בממדיה המרחביים אלא גם בכל אמת מידה פיסיקלית אחרת, כגון כמות המסה שבה או האנרגיות האופייניות לתהליכים הפיסיקליים היסודיים המתרחשים בה. הספר שלפנינו אינו שוכח לציין זאת, ואף להמחיש את העובדה הבסיסית הזאת באיור יפה בעמ' 241-242.

אך ספר ששמו "היקום", ושכ-70% ממנו הם תיאור מערכת השמש, משולש לאטלס "ישראל" שיעסוק בעיקר בתיאור צבעוני מפורט של קו נמלים מסוים באזור חבל לכיש, או לספר שיוצא כיום לאור תחת השם "התחבורה" ועוסק ברובו המכריע בתיאור הריקשה.

ואולם, משישלימו הקוראים עם ההכרה כי האטלס שלפניהם הוא למעשה מבוא למערכת השמש, שכרם לא יאחר לבוא. באותם 70% של תכולת הספר המטפלים במערכת השמש, מוצגת מערכת זאת במלא הדרה, בעיקר באמצעות תמונות מרהיבות. באטלס זה באה לידי ביטוי מרשים מומחיותו של בית המדרש, שממנו יצא: חברת "National Geographic". כל מי שאי פעם עילעל בדפי הירחון הידוע של החברה מכיר בוודאי את האיכות שהוציאה את שמו למרחוק - הרמה הגבוהה של ההצגה הוויזואלית הן מן הבחינה התוכנית והאמנותית והן מי מן הבחינה הטכנית. איכות התמונות המעולה הועבר בהצלחה רבה גם למהדורה העברית.

זהו בראש ובראשונה אלבום תמונות של מערכת השמש: מזיגה מוצלחת מאוד של צילומי עצמים במערכת השמש, פלנטות, ירחים וגופים אחרים, עם דיאגרמות ותרשימים המתארים טוב יותר מכל הסבר מילולי תופעות ותהליכים בסיסיים המתרחשים במערכת השמש, כגון מופעים של ירחים או פלנטות (עמ' 71), מנגנוני מעבר אנרגיה בתוך גוף השמש וסערות מגנטיות וכתמים על פני השמש (עמ' 50). הציורים מציגים לקוראים בצורה מרשימה וחדה את התנאים השוררים באזורים שונים במערכת השמש, במקומות שעין המצלמה האופטית עדיין לא הצליחה לחדור אליהם. כך, למשל, אנו יכולים לחוות חלק מן האווירה והתנאים הבלתי ארציים השוררים על פני כוכב הלכת נגה (עמ' 86-87) או על פניו של איו, הירח הפעיל והמעניין של צדק (עמ' 171).

איורים רבים באטלס, כגון תמונת הטבעת של שבתאי כפי שהיא נראית מנקודת תצפית בתוך הטבעת עצמה (עמ' 176) הם יצירות אמנותיות. למרות שתמונות אלה ורבות אחרות הן פרי דמיונו של צייר, אין בכך כדי לפגום באותנטיות שלהם. ערכן האסתטי אינו בא על חשבון מהימנותן והיצמדותן למיטב הידע המדעי שיש בידינו, הנוגע לעצמים או לעובדות שהן מתארות.

לציון מיוחד ראויות התמונות בעמודים 44-47, המתארות יצורים חיים היפותטיים על פני פלנטות שונות במערכת השמש. למרות שהתמונות עצמן שייכות בירור לתחום המדע הבדיוני, כפי שהאטלס עצמו לא שוכח להדגיש, הן מצליחות להעביר בצורה חיה ותמציתית מידע מדעי חשוב ובעל משמעות על תנאי סביבה אופיינית לאזורים שונים במערכת השמש.

תפקידה העיקרי של המלה הכתובה באטלס הוא ההסבר לתמונות. עם זאת, הספר כולל גם טקסטים של הסבר כללי יותר של תופעות ועצמים. באותם 70% של הספר המוקדשים למערכת השמש, וכן בפרק האחרון העוסק במעבורות וחלליות, הרצאת הדברים במקור ובתרגום העברי שלו קולחת וקלה לקריאה ולהבנה. ב-20% הנותרים של הספר, המוקדשים לתיאור מקצת היקום שמחוץ למערכת השמש וכלי המחקר התצפיתי בו, גם השפה וגם התוכן לוקים בחסר, לעתים עד כדי אי דיוקים של ממש.

ולמרות זאת, אלה שרוצים להתרומם ולו אך במקצת מעל לעניינים הארציים, לעבר השמיים, ויש להם עניין בהרחבת ידיעותיהם ורשמיהם מעט מעבר לקו האופק, כדאי להם לעיין באטלס זה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו