בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גיליון האלף

להפוך את המפגש האינטימי לפומבי

"זאת בעיני המהות של 'הארץ, ספרים': להציג לקורא את טיב המפגש שנוצר בין סוקרת אחת או סוקר אחד לבין ספר אחד. לא פחות, ולא יותר"

תגובות

מבין עשרות הקבצים בתא המחשב של מוסף "הארץ, ספרים" יש קובץ אחד אימתני במיוחד. שמו המיתולוגי היה "מכפרט1", אחר כך בא מישהו ושינה את שמו ל"טלפונים כות". הקובץ הזה מחזיק 38,743 מלים והאגדה מספרת שפעם עורך אחד ביקש להדפיס אותו. המדפסת לא עמדה בעומס - היא שבקה חיים. בקובץ הזה נאספו במשך 19 שנים, לאורך 1,000 גיליונות, השמות, מספרי הטלפון והכתובות של האנשים שכתבו למוסף הזה במשך השנים. פותח את הרשימה - השם הראשון המופיע בה הוא של כותב שעדיין מפרסם את רשימותיו ב"ספרים" בקביעות: ההיסטוריון אלי שאלתיאל.

לפעמים אני מעיין בקובץ הזה וחושב על חוקר התרבות של מדינת ישראל שבעוד 50 או 100 שנה ימצא את הרשימה הזאת (בהנחה שקובץ דיגיטלי כזה ישרוד את מהמורות השנים והפורמטים ולא יתאדה לו בחלל הקיברנטי). מה הוא ימצא שם? נתחיל בדברים החשובים באמת: המון רכילות. חוקר סקרן שיחפור בשכבות הארכיאולוגיות של הקובץ יגלה שפעם ההוא גר בירושלים אבל אחר כך נס על נפשו לתל אביב, אלה בכלל ברחו עד לאמריקה וההיא שנהגה לנופף בשם נישואיה חזרה כעבור שנים לשם נעוריה, כן היא התגרשה (והיא מאושרת!). גם אחר התקדמותם בסולם הדרגות האקדמי המייגע של הכותבים ל"ספרים" אפשר לעקוב באמצעות הקובץ הזה. מי שהתחילו לפני 1,000 גיליונות כמאסטרנטים היום הם כבר פרופסורים.

אבל הקובץ הזה גם יאפשר לחוקר העתידי להבין מי היו בעלי הדעה והטעם בחברה הישראלית במפנה האלף השני. מה משותף למאות האנשים ששמותיהם מופיעים בקובץ הזה, האנשים שתרמו ותורמים במשך השנים מכתיבתם ל"הארץ, ספרים"? בוודאי יש להם ידע וניסיון בתחומי הלימוד או העניין שלהם, הם מסוגלים לקרוא ספר ולהבין מהם יתרונותיו ומהם חולשותיו. אך בעיקר, לטעמי, יש להם היכולת להפוך את המפגש האינטימי שבין קורא לבין ספרו למפגש פומבי. לנסח בכתב את מה שהרגישו ומה שחשבו על הספר שאותו הם קיבלו לסקר. וזאת בעיני המהות של "הארץ, ספרים": להציג לעיני הקוראים בכל שבוע את טיב המפגש האינטימי שנוצר בין סוקרת אחת או סוקר אחד לבין ספר אחד. לא פחות, ולא יותר.

את המפגשים היחודיים הללו איפשרו במשך השנים העורכים מיכאל הנדלזלץ, דרור משעני, ועכשיו אני. וכמובן, העורכות, העורכים והמגיהים שעבדו אתנו במשך השנים: מירי קרסין, תמר ברגר, אבי שושני, שירלי אגוזי, עדנה לוטן, איה חורש, יונתן גלזר-איתן, ליאת אלקיים, רוית הכט, נטשה ריזקין, סמדר פרי-שחר ויעל נעמני.

ביחד קיבצנו ופירסמנו אלפי ביקורות במשך השנים. להדפיס מתוכם מבחר בגיליון האלף זו משימה בלתי אפשרית. כמו בפעמים רבות בעבר, בחיים ובמלאכת העריכה, הלכנו אחר לבנו, מה שחשבנו כי יישמח אותנו ואת קוראינו .

לצד הביקורות השלמות, המופיעות כפי שהופיעו במקור, בחרנו ציטוטים נבחרים של ביקורות מתוך 1,000 גיליונות - לצד עשר מתוך אלף קריקטורות מופלאות שצייר ערן וולקובסקי ומלוות את המוסף הזה מיומו הראשון - ומי מבין הכותבים שרשימותיהם לא נכנסו הפעם, יכולים להתקשר אלי. אני מבטיח לחזור אליהם (כן, יש לי המספר שלהם, הוא מופיע אצלי במחשב).

הביקורות הנבחרות: ליאת אלקיים על "פראני וזואי" | אליה ליבוביץ על "היקום" | שהם סמיט על "הספר החדש של אורלי קסטל בלום" | חיים גורי על "מהנעשה בעירנו" | צבי יעבץ על "Fever Pitch" | יורם קניוק על "הקייטנה של קנלר" | אלי שאלתיאל על "The Tailor of Panama" | דרור משעני על "בל אמי" | שירה סתיו על "התמימים" | עמרי הרצוג על "היהודי האחרון" | עוזי וייל על "מלכוד 22" | יחיעם ויץ על "חייה וכתביה של זהבה לביטוב" | דרור בורשטיין על "שום גמדים לא יבואו" | יעל דר על "מישהו לרוץ איתו"

בחזרה לפרויקט>>>



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו