בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מוקדם להספיד: "The Tailor of Panama"

"החייט מפנמה" לא ייחשב לאחת מיצירותיו הגדולות של לה קארה, אך גם מספידיו המרובים מיהרו להשמיע את גזר דינם

תגובות

The Tailor of Panama

$7.99 .John Le Carre. Ballamtine. 416 pp

ב"ניו יורק טיימס", כך אנו מתבשרים, לא כל כך אוהבים את ספרו החדש של ג'ון לה קארה, "החייט מפנמה". מבקר מטעם העיתון קרא ומצא גילויים של אנטישמיות לא נעימה בספר. לה קארה, דיוויד קורנוול - המתזמן את הופעותיו הציבוריות במקצוענות הראויה לחיקוי - חרג הפעם ממנהגו והגיב בקולניות מרובה על ההאשמות המוטחות בו. הוא כועס על המבקר, הוא אפילו כועס על עורך העיתון, שפינה מקום לדברי הבל אלה. הוא עצמו וספריו היו מטרות נוחות למתקפות כל השנים, אך ה"עגבנייה" הזאת שנזרקה לעברו הפעם אכן הגדישה את הסאה. לה קארה מבטיח למעריציו, כי בשנות חייו למד לכבד ולהעריך רגישויות של יהודים, והמחשבה לפגוע בהם בדרך כלשהי זרה לו לחלוטין. עוד נאמר לנו, כי כשהשמיע דברים אלה בניו יורק, הריעו לו מאזיניו, כולם צעירים יהודים נלהבים ומעריצים.

גיבור הספר, הארי פנדל, הוא אכן יהודי למחצה ויש לו דוד, בני פנדל, יהודי שלם, שהוא דמות מפוקפקת ואפילו בזויה. אך אם בעסקי עלבונות על רקע לאומי מדובר, מצאתי כי הדמות המקוממת, הנלעגת והדוחה ביותר בספר היא דווקא אחד, לאקסמור, אישיות בכירה במנגנון הביון הבריטי. האדון הזה, שריד פתטי של ימי "המשחק הגדול" הוא דווקא סקוטי, ולה קארה לא מוותר על שום הזדמנות לספר על כך לקוראיו ואף ללעוג לו.

אבל האנטישמיות איננה, כמובן, בעייתו של לה קארה. המצוקה הגדולה שלו היא בעייתם של עוד כמה וכמה אנשי מקצוע: סובייטולוגים, אסטרטגים, מומחי המלחמה הקרה. לסמיילי הגדול אין יותר אויבים, או כך לפחות נדמה. לה קארה שלח אותו לגמלאות, וממילא לאחר שאלק גינס נכנס לדמותו, הוא גזל אותה לחלוטין מידיו של לה קארה. בספרו הקודם ניסה לה קארה להיבנות על תהליך התפרקותה של ברית המועצות ואיבד את עצמו לחלוטין בסבכי המריבות הבלתי פוסקות לעולם בין עממיה תאבי העצמאות של האימפריה הגדולה.

הפעם החליט לה קארה, כי ייתכן מאוד שבעולם שיש בו רק מעצמה אחת גדולה וחזקה, אכן אין מקום יותר למרגלים ולמרגלים-שכנגד. ובכל זאת, הגזע המעוות הזה של אנשים, שהתפרנסו ממלאכה זו, הרי לא נעלם; צעירים נמרצים וחסרי מעצורים מצטרפים למקצוע כל יום. אם הכל גלוי וחשוף, וקנוניות בינלאומיות אמיתיות כבר לא נרקמות בחדרי חדרים, אפשר להמציא אותן, אפשר ליצור אותן באורח מלאכותי. אחרי ככלות הכל, גם אז, כשהעניין היה אמיתי, הוא היה משחק תיאטרון אחד גדול. כשאין עימותים של ממש, נדרשים השחקנים בתיאטרון החדש של לה קארה ליתר כישרון ויצירתיות.

הארי פנדל הוא יצור קטן ונפחד, תושב האיסט-אנד של לונדון, שדודו בני רב התחבולות סיבכו בפשע כלשהו, שבגינו מבלה הארי המבוהל בבית הסוהר. עם שחרורו מן הכלא מחליט הארי למחוק לחלוטין את עברו. הוא משתקע בפנמה, מקים מפעל חייטות קטן, יוצר לעצמו יש מאין עבר מפואר של חייט צמרת לונדוני, ואף מצרף למפעלו דמות אגדית של חייט לונדוני ידוע-שם, שתפר לגדולים ולטובים. הארי פנדל פורח בפנמה. הוא נושא אשה אמריקאית, נולדים לו שני ילדים, ועד מהרה הוא הופך למלביש הלאומי של המקום. כל מי שמחשיב את עצמו מתפאר בחליפה של פנדל.

אך בעלי החיים הכפולים, מסתירי הסודות הגדולים, הם טרף קל לחורשי מזימות. כל אחד יודע את זה. כאשר בלונדון המשועממת מקוננים ותיקי קרבות המלחמה הקרה על אובדן הימים הטובים ההם, הם מגיעים למסקנה, כי אם דבר אינו מגיע לשולחנם, אין פירוש הדבר שבאותה שעה ממש לא מסתופפים הסוכנים של המנגנונים האחרים וחורשים מזימות בינלאומיות. הרי לא ייתכן, שהיפאנים יושבים סתם כך בחיבוק ידיים ואינם עושים דבר לקראת סוף המאה, בשעה שתועבר התעלה לידי הרפובליקה הפנמית. הרי לא ייתכן, שבשעה זו ממש לא מתכננים פנמים מתוסכלים ושבעים מגילויי הדיכוי והביזוי של האימפריאליזם האמריקאי את המהפכה התורנית. אם אנו לא יודעים על כך דבר, אות ועדות הן לכך, שאנחנו מתרשלים בתפקידנו. צריך לשלוח לפנמה את האיש המתאים, שיברר מה קורה.

לסיטואציה אבסורדית זו נקלע, כמובן, התככן חסר המעצורים. הוא צעיר, הוא למד שנים אחדות באיטון, הוא רוצה להתעשר ומהר. המפגש שלו עם הארי פנדל מתבקש מאליו. המחשבים של היום מספקים את האינפורמציה הדרושה במהירות הבזק. הארי פנדל "סחיט" - יש לו עבר חשוך שהוא רוצה להסתיר ויש לו גם כמה בעיות כלכליות שהוא רוצה לפתור. הארי נלכד ברשת במהירות מופתית. סוף סוף ההזדמנות הגדולה של חייו לשחק את האיש שכה רצה להיות; סוף סוף ניתנת לו האפשרות לנצל את כל העצות הטובות והנבונות של הדוד בני.

פנדל חריף דיו להבין את הנדרש ממנו. הוא הרי יודע ומכיר את כל ראשי המדינה. כולם תופרים אצלו. הוא גם מכיר כמה מהפכנים בגמלאות, מנהיגי סטודנטים לשעבר, ומה שחשוב מכל, אשתו היקרה והנאמנה היא עוזרתו הקרובה של השר הפנמי הממונה על התעלה. הארי פנדל טווה את הקורים, מבשל הפיכה ומספק למפעיל הנמרץ שלו את כל מה שזה מבקש לשמוע. וכאן אני חייב להפסיק. צריך להשאיר משהו לקוראי הספר. אומר רק זאת, שכל העניין המסובך והמורכב הזה מסתיים בעוד פלישה אמריקאית לפנמה, והעולם רועש.

לה קארה מגיע לשיאו כשהוא מתאר את הכוחות הנסתרים מאחורי הקלעים, הבוחשים בקדירה ומבשלים את האירוע. קציני ביון הולכי בטל ומנופחים מחשיבות עצמית, שכבר הצליחו לסבך את האריה הבריטי רקוב השיניים בכמה וכמה שערוריות בינלאומיות. אך מעל לכל המהלך המבריק הזה ניצבים הטייקונים של התקשורת. הם מארגנים את הקשר עם האמריקאים, הם מפעילים את מנגנוני הביון, והם גם טורחים להצית את הגפרור הראשון. העדר הבסיס העובדתי לכל המהלך המטורף לא מטריד את מנוחתם. אולי ג'ון לה קארה עדיין לא מצא את החומרים המתאימים לעלילותיו, אך קוראיו ודאי ישמחו לשמוע שהמקצוען המזדקן לא איבד את כישרונו. לאחר פתיחה מייגעת קמעה וקצב אטי המשגע את הקורא, נכנס הסיפור להילוך המתאים. דמותו של הארי פנדל, גיבור הספר, נותרת לעתים תמוהה ולא מובנת, אך שחקני המשנה, כמו לעתים קרובות בספריו של לה קארה, הם מלאכת מחשבת.

לה קארה מצליח להדביק להם את השפה הדרושה, את הגינונים הטיפוסיים ומוליך את דמיונו ואת כושר תיאורו עד לגבול הקריקטורה. שם הוא נעצר. "החייט מפנמה" לא ייחשב לאחת מיצירותיו הגדולות של לה קארה, אך גם מספידיו המרובים מיהרו להשמיע את גזר דינם. יש למה לחכות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו