בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"וילט" של שרלוט ברונטה: כדי להתגעגע הביתה צריך בית

ברונטה בוראה מציאות שכולה שרשרת הפכים: קווי אופי נוסח "ד"ר ג'קל ומיסטר הייד", מעברי פתע מהגשמי למטאפיסי ותנודות מזג קוטביות בנפש

תגובות

וילט

שרלוט ברונטה. תירגמה מאנגלית: סיגל אדלר. הוצאת כרמל, 491 עמ', 129 שקלים

הסופרת בת ה-37 טובלת את הקולמוס שלה בקסת דיו וכותבת לאור עששית. בימיה, אמצע המאה ה-19, אין חשמל, אין רדיו, אין טלפון ואין פניצילין; אבל יש מגפות, חינוך נוקשה, אמונות טפלות, רוחות רפאים ומחוך ויקטוריאני חונק. בהיותה משכילה ואשת ספר בעידודו של אביה, ייתכן שקראה כבר את קירקגור, אבל ניטשה עודנו ילד, סארטר, בובר, בקט, קאמי, פרויד ויונג ועמם האקזיסטנציאליזם והפסיכואנליזה טרם באו לעולם, ובכל זאת, שרלוט ברונטה רושמת לפניה משפטים כמו "היכולת להרגיש והיכולת לקלוט במהירות רגשות של אחרים הן תכונות נפרדות. יש מבני אישיות שבורכו בשתיהן ואחרים - אף לא באחת מהן"; או "יש אנשים שבסתר לבנו אנחנו נרתעים מהם, ובעצמנו מתרחקים מהם, אף שהשכל מודה כי הם אנשים טובים, ויש אחרים שלמרות מגרעות מזגם הברורות למדי אנחנו שמחים לחיות לצדם, כאילו האוויר שסביבם מיטיב עמנו."; וגם "מה אני עושה לבדי בלונדון הגדולה? מה אעשה מחר? מיהם חברי עלי אדמות? מאין באתי? לאן אלך? מה אעשה?"; ובמקום אחר: "כדי להתגעגע הביתה צריך שיהיה בית. אין לי בית".

שרלוט ברונטה, אחת מאחיות ברונטה המפורסמות, שגדלה מוקפת ביצות ושדות בור קודרים ביורקשייר שבצפון אנגליה, נותנת במלים הללו ביטוי מדויק למה שעתיד להתגלות כסימן ההיכר הייחודי של ספרה האחרון, "וילט". בספר זה היא בוראה מציאות רבת תהפוכות, שכל-כולה שרשרת של הפכים; קווי אופי סותרים שמתקיימים אלה בצד אלה, נוסח "ד"ר ג'קל ומיסטר הייד", מצבים מתחלפים של ספקנות וביטחון, מעברי פתע מן הגשמי למטאפיסי ותנודות מזג קוטביות בנפש האדם ובטבע, שנעות ללא פשר או סיבה מקיצוניות אחת לשנייה, ומאיימות על האיזון הנכון שבין התבונה לרגש.

שרלוט איבדה בתוך שנה אחת את אחיה ברומוול ושתי אחיותיה, אן ואמילי, ונותרה לבדה עם אביה הכומר. במצוקתה הרבה היא מצאה נחמה בכתיבת "וילט", רומן אוטוביוגרפי מובהק, מסופר בגוף ראשון, שממפה בדקדקנות ובפתיחות מעוררות השתוממות את צפונות לבם של הגיבורה לוסי סנו ומקורביה.

היא כתבה על העיר וילט, הלא היא בריסל של שנות לימודיה ועבודתה של שרלוט בבלגיה; אהבתה הנכזבת לפרופסור נשוי שם ואפיזודות רבות נוספות מחייה שהוטמנו ברומן ומעצימות את מעורבות הקוראים בעלילה המעגלית, הפתלתלה, ואת ההזדהות עם דמותה הממסמרת של הגיבורה, שצומחת ומשתנה לנגד עינינו.

לוסי סנו, צעירה בשנות ה-20 לחייה, נמלטת מעבר טראומתי ומפליגה לבדה מלונדון אל היבשת, כדי לנסות ולבנות לעצמה עתיד הולם ובעל משמעות. היא זרה, בודדה, דלת אמצעים ואינה דוברת צרפתית, ואף על פי כן, מקץ טלטלות מייגעות בים וביבשה, בהגיעה לעיר וילט היא מוצאת קורת גג ופרנסה כמורה לאנגלית בפנימייה לבנות של מדאם בק המניפולטיבית. לא עובר זמן רב ולוסי קונה שליטה בשפת המקום ורוקמת מערכת יחסים טעונה ורבת תהפוכות עם ד"ר ג'ון, רופא כריזמטי ומצודד ש"נולד מנצח, כמו שאחרים נולדים מנוצחים" ומתאפיין "בעדינות כמעט נשית", ועם מסייה פול, מורה לספרות סוער והפכפך, ש"אכן היה גבר נמוך וכהה, עוקצני וקפדני", דהיינו, שני גברים שתהום פעורה ביניהם והם נבדלים זה מזה כמים ואש. עד מהרה התמונה משתנה באורח מפתיע, כאשר דמויות מפתח מעברה של לוסי צצות להן בווילט, משליטות בחייה תוהו ובוהו ומסיטות את גורלה לאפיק תלול ומעורפל. לוסי המופנמת והדעתנית, הרגישה והמרוחקת, שחום וקור מתרוצצים בעורקיה תמיד, מוצאת את עצמה בתחרות סמויה עם ג'ינברה פנשו היפה, שכולה פלירטוטים, עם מדאם בק התחבלנית ועם פולינה החכמה והמפונקת. בדידות, דכדוך, אכזבה וגילויים מכאיבים במיוחד הם מנת חלקה היומיומית של לוסי, אבל היא חווה גם רגעים של סיפוק, קרבה והתעלות, ורגעים אלה הם שמאפשרים לה לאגור כוח ולהוסיף לטפח את התקווה להגשמה עצמית ולאהבת אמת. הסוף הפיוטי נשאר פתוח והקוראים מוזמנים להרהר בסיפור ולתרום לסופו פרשנות משלהם.

"'וילט'! 'וילט'! האם קראתם?" התלהבה הסופרת ג'ורג' אליוט הנודעת, בת תקופתה של ברונטה. "זהו ספר נפלא אף יותר מ'ג'יין אייר'. יש בו כוח כמעט על-טבעי!" גם וירג'יניה וולף סברה ש"וילט" הוא ספרה המשובח ביותר של שרלוט ברונטה, ולמבקרים רבים אחרים ב-150 השנים האחרונות היתה דעה דומה בהדגישם את הפן הפמיניסטי-ליברלי המתקדם של הרומן העשיר והאינטנסיבי הזה.

מה שמייחד בעיקר את "וילט" ומזכה אותו במעמד-על כגולת הכותרת של יצירות ברונטה בכללותן, היא האחדת הפנים והחוץ, אותה בחינה טוטאלית נוקבת, שנועדה להכיל את מרכיביו המנוגדים והרבים מספור של הקיום האנושי, ולנתח את תנודות הנפש החבויות ביותר תחת זכוכית מגדלת. ב"וילט", אם כן, חברו יחדיו רגש יוקד והיגיון צונן, דחף רגעי ושיקול דעת. זהו סיפור על אהבה ומכלול הרגשות המתלווים אליה; על בדידות, ניצול, דיכאון ואי ודאות; על קונפליקטים דתיים ופלורליזם; על חירות אישית ועצמאות כלכלית של אשה רווקה בתקופה ויקטוריאנית מתחסדת וצדקנית; על משמעותו של הפרט בתוך הקהילה והשינויים שבכוחו לחולל באמצעות הקדמה ורוח; ואולי, יותר מכל, זהו סיפור על ערכו של האושר המרטיט, החמקמק והיקר מפז, שניתן לנו במשורה ונמוג לו בשמי חיינו כענן חולף.

ברונטה טווה במיומנות וירטואוזית קורים של שתיקה מבוקרת, שמזינה בלב הקוראים את הסקרנות בנוגע למה שהוסתר ולא נאמר במפורש. היא מפגינה כישרון מבריק לגלות טפח ולכסות טפחיים; לשחק את המבקר והמבוקר ולגלם בו זמנית את הנוטש והננטש. קולה של לוסי סנו צלול וחסר פניות גם כאשר היא רק מתבוננת ונמשלת לצל ויש לה נוכחות איתנה גם ברגעים של חולשה ושבר. ברור אפוא שהקוראים נכבשים בנקל בקסם אישיותה הנחרצת והמודעת לעצמה. האפיונים המרהיבים והפרטניים של הדמויות ב"וילט" הם מלאכת מחשבת, פרי עמלו של מוח חריף ומקורי, ואמנם שרלוט ברונטה, שהחלה לכתוב תחת שם העט הגברי קורר בל, וכבר צברה מוניטין בזכות ספריה הקודמים, "ג'יין אייר" ו"שירלי", אינה נרתעת בספרה השלישי מתחבולות שחורגות ממוסכמות הכתיבה האופייניות לתקופתה. מצפן משוכלל שטמנה המחברת בגוף הטקסט מנווט אותנו אל מחוזות כמוסים ואסורים בחיי הנפש של גיבוריה. אין זה תרגיל ספרותי גרידא, כי אם פעולת קומנדו נועזת מעבר לקווי החזית של הדוגמות, הקודים והסודות, למען חשיפת שטחי ההפקר המוחרמים והמודחקים של התודעה, שאיש טרם חצה אותם.

שרלוט ברונטה הקדימה את זמנה. גדולתה ניכרת בשליטה שהיא מפגינה בזיקוק הסבל, התשוקה, התסכול, הפחד, האירוניה והייאוש לכדי מסר אחד שעל פיו כדאי, כן, כדאי לשאת בעול, להקריב ולהתאמץ, כי אחריתן של הבריות היא בגדר תעלומה, ולפעמים העתיד צופן בחובו הרבה טוב.

"וילט" משובץ לכל אורכו בפרפראזות על פסוקים מן התנ"ך והברית החדשה, וכן ציטוטים מהמיתולוגיה, מסיפורי אלף לילה ולילה ומכתביהם של סופרים ומשוררים בעלי שם. השפה הצרפתית, שתופסת מקום נכבד וחיוני בעלילה, מאלצת את הקוראים שאינם בקיאים בלשון הפרנקים להשפיל את מבטם תדיר אל התרגום שבשולי הדף, השקעה מומלצת ששכרה בצדה. תרגומה החי והמושקע להפליא של סיגל אדלר נשאר נאמן למקור ונעים לאוזן העכשווית באותה מידה, הישג ראוי לכל שבח. אחרית הדבר מאת לאונה טוקר מציידת את הקוראים במידע חשוב על הסופרת בהקשרה ההיסטורי.

נקודות התורפה ב"וילט", כגון טרחנות מעט ילדותית, רומנטיקה גותית, שיחות נימוסין ארכניות ופטפוטי סרק פה ושם, נסלחות כולן מול המפעל המרשים של שרלוט ברונטה, שטענה כי "החיים בנויים באופן שההתפתחות לא הולמת את הציפייה, לא תהלום ולא יכולה להלום אותה" ובאותה נשימה מודיעה, "אני אימצתי אמונה חדשה - אמונה באושר".

מה הפלא, שמסייה פול המלומד מגלה "משמעויות מורכבות ומנוגדות" בלוסי, ועל אף נרגנותו לבו יוצא אליה? גם לבי לא נשאר אדיש והוא "כמו נהר העולה על גדותיו", כשלוסי אומרת, "אני מאמינה בשילוב של תקווה ושמחה הממתיק את הגרועים שבגורלות. אני מאמינה שהחיים בעולם הזה אינם לא ההתחלה ולא הסוף."

Villette \ Charlotte Bronte

ספרה האחרון של רבקה קרן, "הפקרות", ראה אור בהוצאת אגם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו