בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אנטומיה של היעלמות": המהפכה של אבא

זה אינו ספר על מהפכה אמיצה ולא על מהפכנים גיבורים. הוא נועד למי שרוצה לחדור אל מחסן הרגשות שרוחשים מאחוריה

תגובות

אנטומיה של היעלמות

הישאם מטאר. תירגמה מאנגלית: מרב זקס-פורטל. הוצאת ידיעות ספרים וכתר, 187 עמ', 92 שקלים

"רציתי, גם אני, לקיים פגישות חשאיות בז'נבה, וחברים בפאריס שיחד אתם אוכל לצפות במצעדה של ההיסטוריה ושאפעל יחד אתם על מנת להסיט אותה ממסלולה", מהרהר נורי אל-אלפי בן ה-14, גיבורו של הישאם מטאר. ההרהור המהפכני הזה תופס אותו במסעדה המפוארת קלריס'ס לחוף אגם ז'נבה אחרי שסעד עם אביו, איש חשאי, מהודק, שנמלט ממשטרו של קדאפי ופועל בסתר עם ארגוני האופוזיציה כדי להפיל את משטרו. מעניין, נראה תמיד שמהפכנים גולים זקוקים למשקה יקר ולמסעדות פאר כדי לקבל השראה, או לפחות כפיצוי למהפכה שלא הצליחה.

אבל זה אינו ספר על מהפכה אמיצה ולא על מהפכנים גיבורים. הוא נועד למי שרוצה לחדור אל מחסן הרגשות שרוחשים מאחורי המהפכה ולמשש את בליל הכעס, האהבה, ההורות, הרומנטיקה והכוח שמניעים את מי שפניהם יופיעו אחר כך בעיתונים ועל מסכי הטלוויזיה כגיבורים שהניעו את גלגלי ההיסטוריה.

נורי אל-אלפי, הילד-המבוגר, מנהל עם אביו, כאמל, תחרות רומנטית שהתחילה בחופשת קיץ נעימה לחופה של אלכסנדריה, שאליה נסעו אחרי מותה של האם. תחרות שתסתיים רק יותר מעשור אחר כך, אחרי שהאב נעלם באופן מסתורי - כנראה סוכני המשטר חטפו אותו בחזרה למולדת. באותו יום קיץ הם מתאהבים בצעירה בריטית-מצרית, מונה, שהגיעה לחפש את שורשיה במצרים. האב, יועצו לשעבר של מלך לוב - מדינה שאפילו פעם אחת אינה מוזכרת בשמה בספר - מבוגר ממונה ב-15 שנים והבן, נורי, צעיר ממנה ב-14 שנים. תוך זמן קצר נושא כאמל את מונה לאשה ונורי מקבל אם חורגת צעירה, שעמה הוא מגשים את אהבתו הראשונה.

אבל זה אינו רק סיפור על משולש אהבה בלתי אפשרי שבמקרה מתחיל באלכסנדריה. בפרוזה עדינה ומדויקת (בתרגומה המצוין של מרב זקס-פורטל), מעמיס מטאר נדבך על נדבך, הן בסיפור האהבה שהולך ומתעבה והן בסיפור הפוליטי שמתפרק ליסודותיו הרגשיים, עד שנדמה שהשלד העלילתי, הגדוש בתפניות, עומד לקרוס תחת משקל החוויות.

זהו גם סיפור על ארבע ערים. ז'נבה היא המוקד, המסעף שדרכו ייצאו וייכנסו הגיבורים. שם גם מרכז פעילותו החשאית של האב וממנה ייחטף. אך גם לקהיר יש תפקיד רב עוצמה. בה נולד נורי ובה מתגוררים אמו ובני משפחתה. ובמרחק, מבלי לנקוב בשמה, רובצת המולדת. מולדת שאותה נורי לא הכיר, אבל ממנה בא אביו הנערץ, שהחליט לשגר את בנו ללמוד באנגליה, ואסר עליו לעסוק בכל מלאכה עד שיסיים את לימודיו. "איך יכול אדם צעיר ללמוד ולהכיר את עצמו אם מצפים ממנו שיצלול לתוך המשרה הראשונה שמוצעת לו? שפלות רוח אינה דבר שלומדים באמצעות השפלה", הסביר לו אביו. וכך נכנסת גם לונדון כפרק חיוני בסיפור.

לכל עיר יש תפקיד בסרט הנע שירכיב את אישיותו של נורי. הצינה הרגשית של ז'נבה; האלגנטיות המינורית, האדישה, של לונדון; החום המשפחתי המחניק של קהיר; והתנסות האהבה של אלכסנדריה - כל אלה הופכים את נורי לאיש רב חוויות, אבל גם כזה שצף מעל שורשי אוויר.

וזהו גם סיפור אוטוביוגרפי. כמו בספרו הראשון של מטאר, "עולם של גברים" (כתר, 2006), גם "אנטומיה של היעלמות" הוא נתח מחייו של מטאר שאת כתיבת הספר השלים כשהחלה המהפכה בלוב. מטאר נולד בניו יורק ב-1970 לדיפלומט לובי, ג'אבאללה מטאר, שנאלץ ב-1979 להימלט מהמשטר. ממקום גלותו בקהיר המשיך האב בפעילות נגד המשטר עד שב-1990 הוא נחטף, כנראה על ידי סוכני חרש מצרים. הוא הוחזק במעצר חשאי במשך שנתיים, ועד היום לא נודעו עקבותיו. כמה מבני משפחתו של מטאר הוצאו להורג בידי המשטר הלובי, והוא עצמו פתח עם תחילת המרי בלוב במסע תקשורתי שנועד לגייס את כוחות המערב לתקוף ולהפיל את קדאפי.

לא פחות מכך זהו גם סיפורן של אלפי משפחותיהם של פעילים פוליטים גולים, מסוריה, תימן, עיראק או איראן, שנתלשו מארצותיהם ומאז, לעתים במשך עשורים, הם מנהלים חיים זמניים. חלקם שקע אל תוך היום-יום הקיומי, אחרים פנו לעסקים, וקומץ ממשיך להפיח רוח בתנועות האופוזיציה, לכתוב פמפלטים, בלוגים או כרזות שמוצבות ליד שגרירויות מדינותיהם.

מטאר, שלמד אדריכלות, פנה לכתיבת ספרות יפה, ובספרו השני הוא מנסה להיות פחות פוליטי, פחות ישיר ויותר מהורהר. יופיה של כתיבתו נובע מאותו וילון שקוף שדרכו הוא משרטט את הטרגדיה של משפחתו, וממיומנות כתיבה שיודעת היכן וכיצד לבנות תפניות דרמטיות. לעומת נושא כתיבתו, וחלום ההפיכה שהזין את אביו וגולים לובים רבים אחרים, לוב עצמה אינה מספקת עוד חומר למהפכנים. היא כבר התהפכה, קרביה נשפכו ברחוב ועודם מתגוללים בו. משטר יציב הוא עדיין חלום רחוק; מאבקי כוח אלימים ומדממים מאיימים לקרוע את המדינה לגזרים, שבטים יריבים פותחים מחדש את חשבונות העבר, וחלום מהפכת הדמוקרטיה יכול בינתיים לשמש חומר לספרות עתידנית.

לפני כשנה נפגשתי עם גולה איראני שמתגורר בלונדון ועסוק רוב ימיו בניהול אתר אינטרנט של האופוזיציה. "זה עיסוק נצחי", הוא אמר לי. "הרי גם אם נצליח לסלק את משטר האייתוללות, לא נוכל להבטיח שמי שיחליף אותם לא יראה גם בנו, הגולים המרדנים, איום על שלטונו". גולים פוליטיים עיראקים ולובים, שחזרו למולדתם אחרי נפילת סדאם חוסיין וקדאפי, מכירים היטב את הדילמה הזאת.

מעניין מה היו עושים גיבור ספרו של מטאר או אביו האמיתי בימים אלה. האם היו חוזרים ללוב "כדי להסיט את מהלך ההיסטוריה", או ממתינים בז'נבה או בלונדון כדי לוודא שההיסטוריה לא תקבור אותם?

Anatomy of a Disappearance / Hisham Matar



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו