בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אהבה ומכשולים": תלישות יפהפייה

חוויית ההגירה היא הנושא המרכזי בכל ספריו של אלכסנדר המון. המפגש עם השונה, עם האחר, עם שפה חדשה ותובנות סותרות. הוא שותל את גיבוריו בסביבה זרה ומנוכרת, ומניח להם להשתלב או להיהרס, או לשוט בין צמיחה לאובדן

2תגובות

אהבה ומכשולים

אלכסנדר המון. תירגמה מאנגלית: ברוריה בן-ברוך. הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 188 עמ', 89 שקלים

אלכסנדר המון, יליד בוסניה (1964), גדל וחי בסארייבו עד גיל 28. נסיעה אקראית לארצות הברית, גיחה שהיתה אמורה להימשך חודש, השאירה אותו שם - יום לפני טיסתו חזרה הביתה פרצה בארצו מלחמת אזרחים. הוא עבד בשיקאגו בעבודות מזדמנות, נרשם ללימודי ספרות אנגלית וקרא באובססיביות, בעיקר את נאבוקוב. "כל מה שאני יודע על כתיבה למדתי מסופרים אחרים ומהספרים שלהם, לא מהסדנאות שלהם", הוא אמר באחד מהראיונות הרבים שנערכו אתו.

שנתיים אחרי הגיעו לארצות הברית כבר החל לפרסם ולהתפרסם, ובתוך עשר שנים ראו אור, באנגלית, ארבעה ספרים משלו, שגם תורגמו לעברית: "שאלת ברונו" (עם עובד, 2001), "איש משום מקום" (עם עובד, 2004), פרויקט לזרוס" (הספריה החדשה / כנרת, זמורה-ביתן, 2010) ועתה "אהבה ומכשולים", שני קובצי סיפורים ושני רומנים שזכו כולם בשבחים רבים, בפרסים ובמלגות. שנים רבות, הוא אמר בראיון, נחלקו חייו לשניים, עד להגעתו לארצות הברית (בבוסניה עסק בעיתונות ובמוסיקה, אחד משירי הלהקה שלו נקרא "אהבה ומכשולים"), ומאז. אבל עם הזמן, שני החיים האלה הולחמו לאחד.

ארכיון: וליבור בוזוביק

חוויית ההגירה היא הנושא המרכזי בכל ספריו. המפגש עם השונה, עם האחר, עם שפה חדשה ותובנות סותרות. הוא שותל את גיבוריו בסביבה זרה ומנוכרת, ומניח להם להשתלב או להיהרס, או לשוט בין צמיחה לאובדן. יש ביצירה שלו הקסם של ספרות מהגרים, היצירתיות של שפה נרכשת. רגל פה רגל שם. מבט אירוני וכואב, מצחיק ופילוסופי, לכל אחד משני הכיוונים. לא במקרה הספר שנושא אתו הנער בסיפור הראשון, "מדרגות לגן עדן", הוא "לב המאפליה" של ג'וזף קונראד, שעבר מפולין לאנגליה ומפולנית לאנגלית. זה הנער שיהיה לסופר, בן דמותו של אלכסנדר המון עצמו, אף שהוא אוהב להצהיר כי סיפוריו הם "אנטי-ביוגרפיים". ומעניין לעקוב כיצד פרטי הביוגרפיה האמיתיים של המון מתקיימים ונהפכים לבדיון בסיפוריו. חוויות אינן עובדות, הוא אמר בראיון אחר, ו"איני זוכר הכל, אני ממציא".

הנער מהסיפור הזה ימשיך להיות הדמות המרכזית גם בסיפורים הבאים בספר, שהוא בעצם רומן בסיפורים כי את כולם מספר אותו קול והגיבורים העיקריים, בני משפחתו, הוריו, אחותו והוא עצמו, עוברים מסיפור לסיפור.

"אהבה ומכשולים" מתאר בעצם את צמיחתו של אדם כותב, יוצר, סופר. תהליך שמתחיל בכתיבה אינסופית ובקריאה: "קראתי בצורה כפייתית, ורק מעת לעת הגחתי אל פני השטח, אל המציאות הרגילה, כדי לשאוף את האוויר המבאיש של קיומם של אחרים. לילות שלמים קראתי, ימים שלמים, במקום להכין שיעורי בית. בבית הספר נהגתי לקרוא ספר שהסתרתי מתחת לשולחן, עבירה שעליה נענשתי לא פעם בידי חונטה של בריוני הכיתה. רק במרחב המדומיין של הספרות הרגשתי נינוח ובטוח - שם לא היו אב נעדר, אם מדוכאת, בריונים שאילצו אותי ללקק את דפי הספר עד שלשוני השחירה מדיו".

הסיפור "מדרגות לגן עדן" מתרחש בזאיר, לשם נגררה המשפחה בעקבות האב שהיה דיפלומט זוטר. שם, באפריקה, פוגש הנער את ספינלי, גבר לבן, קומבינטור ופנטזיונר, שמציף אותו בסיפורי הרפתקאות מצמררים וגם בחומרים מטשטשים אחרים שמסחררים את חושיו. "הורים אינם יודעים דבר על ילדיהם", אומר לו ספינלי. "יש ילדים שמניעים את הוריהם להאמין שאפשר להבין אותם, אבל זהו תרגיל בלבד - ילדים תמיד מקדימים את הוריהם בצעד אחד".

בסיפור אחר, "המנצח", המספר הוא כבר משורר צעיר ונספח לחבורת משוררים וסטודנטיות נאות בבית קפה של מועדון הסופרים בסארייבו. במרכז החבורה משורר מבוגר ושמרן, מוחמד ד', שכינויו "דדו", שמזלזל בשירים שמראה לו הצעיר ומציע לו לעסוק בדברים אחרים (מה שאכן קורה בחיים האמיתיים; המון עזב את השירה לגמרי וכותב, או לפחות מפרסם, פרוזה בלבד). ואז פורצת מלחמת האזרחים. מביתו בשיקאגו הוא צופה באימה בטלוויזיה, רואה את חורבנה של עירו, שטוף ברגשי אשמה. דדו שם, מפרסם שירים מרשימים בעוצמתם שהמון (או בן דמותו) מתפעל מהם בעל כורחו, כי עדיין העלבון ההוא צורב. הוא מבין ש"אני השתדלתי להתפרנס, בעוד דדו משתדל להישאר בחיים".

אחר כך החיים מגלגלים גם את דדו לאמריקה, והם נפגשים בערב ספרותי באודיטוריום אוניברסיטאי: "הוא נפנה אלי בחטף, כאילו הערתי אותו משינה ולא חייך. הוא לא זיהה אותי". אבל בהמשך הסיפור הם שוב יחד ושותפים לשוטטות הזויה, כמעט סוריאליסטית, אופיינית להמון.

בסיפור "הדבורים חלק א", אביו ("טאטא" בשפת אמו) הוא הגיבור המרכזי. עכשיו ההורים היגרו גם הם, לקנדה, והאב עובד במפעל פלדה. בתוך הקשיים והייאוש של העולם החדש, האב מתחיל לכתוב רשימות קטועות על תולדות בני משפחתו, שהיו להם כוורות בכפר, שנשדדו ונהרסו במלחמות ושוקמו במסירות שוב ושוב. אפילו בקנדה מצליח האב להחזיק כוורות ולהפיק דבש שאין לו קונה. המספר מצטט מתוך הרשימות ומשלב את הציטוטים בקולאז' של עדויות אחרות, שיחות טלפון ומכתבים: "אבא מקדיש עמוד שלם לרגע שבו זיהה לראשונה דבורה מלכה. כוורת כוללת כ-50 אלף דבורים, הוא כותב, ומלכה אחת בלבד... היה זה כאילו הושטתי יד אל לב הקיום". והבן מוסיף: "הרוחב והיופי של העולם התגלו לו, ההיגיון שמאחורי כל הדברים". זה סיפור מכמיר לב, על הרצון של הבן הבוגר לגעת באב המזדקן. "נהיית אמריקאי", אומר לו האב במפח נפש.

המלחמה במולדתו, במה שנקרא "יוגוסלוויה לשעבר", ההרס והסבל, נוכחים מאוד בספר הזה אבל בדרכים עקיפות. המון כותב על האלימות שטבועה בנו כבני אדם, אלימות שהיא חלק מאתנו, תכונה מולדת, המבקשת שוב ושוב לפרוץ החוצה. התשוקה לאלימות משותפת לפוגעים ולנפגעים כאחד.

בסיפור האחרון, המעניין במיוחד, "האמיתות הנאצלות של הסבל", פוגש הגיבור, שהוא כבר סופר מוערך, סופר בכיר ממנו, חתן פרס פוליצר, והוא מתאר תמונה של קריאה מול קהל בספרייה בשיקאגו. חתן הפרס קורא מתוך ספרו קטע על אדם שמתחרפן בקניון, והמאבטחים מתנפלים עליו: "הוא תפש שהם משתוקקים לירות בו, ודווקא הלהיטות הזאת גרמה לו לרצות לחיות. הוא רצה שימשיכו להיות מוטרדים מקיומו... הבעיטה הראשונה הפילה אותו הצדה. השנייה שברה את צלעותיו, השלישית גרמה לו לפלוט אנקה של עונג. הוא הביא אותם לכך שישנאו אותו עד העצם".

אלכסנדר המון הוא חוליה בשרשרת מתמשכת של יוצרים שהחליפו שפה בגיל מבוגר. ולדימיר נאבוקוב, מילן קונדרה, סמואל בקט, ג'וזף קונראד, ובעברית יש דוגמאות רבות. המהפך הזה, הנדידה בין עולם לעולם, ההימצאות בו זמנית בין שתי תרבויות, מעניקים בסופו של דבר ערך מוסף לכתיבה. "אהבה ומכשולים" הוא ספר חכם, לא מפעים כמו קודמו הנהדר "פרויקט לזרוס", אבל בוודאי מומלץ.

Love and Obstacles / Aleksandar Hemon



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו