בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הניסוי הגדול": עלילת דם

החומרים והשאלות האתיות שבהם בוחרת יבלונסקי להתעסק מרתקים. למרות זאת, הצורה שבה היא בוחרת לעסוק בהם, ריבוי העלילות והדמויות, שיבוצם של קטעי היומן וכן השירים הילדותיים שכותבת מארי לאורך הטקסט - הופכים את הטקסט לניסוי שלא עלה יפה

תגובות

הניסוי הגדול

אלה יבלונסקי. הוצאת מודן, 254 עמ', 88 שקלים

השנה היא 1664, והרופא הצעיר ז'אן-בטיסט דני שואף לגדולות. משועמם מתפקידו כרופא החצר של משפחת המלוכה ואצולת פאריס ומחלוקת סמי הרגעה ל"תושבי ורסאי שזוללים ארוחות מפלצתיות ומחרבנים בפינות חשוכות של הארמון, שותים יין בצורה מוגזמת ובגיל 30 הם כבר זקנים רפוסים", הוא הוגה תוכנית מפוארת ומסוכנת, העתידה, לדעתו, לחולל מהפכה בעולם הרפואה: בתקופה שבה מגפת האבעבועות האדומות גובה קורבנות רבים, לידות נגמרות במות היילוד או אמו (או שניהם), וגם כסף ומעמד לא יכולים לקנות בריאות, דני מאמין שיוכל לרפא חולים באמצעות העברת דם מאדם לאדם. לשם כך, הוא מחליט, עליו למצוא חולה אנוש שהחלים, ולערות מדמו לגופם של חולים אחרים, שדם בריא, כך הוא משער, ינקה את גופם החולה. זהו "הניסוי הגדול" שבכותרת ספרה החדש של אלה יבלונסקי.

מועמד מתאים לניסוי מוצא דני בדמותה של מארי קווארו בת ה-15, בת למשפחת מעצבי מסכות הנשלחת בשל סקרנותה וכשרונה הטבעי ללמוד קריאה וכתיבה במנזר לבנות, ובאופן נסי מחלימה מאבעבועות ממש למול עיניו. בתואנה שהוא זקוק לה בשל כישורי ההעתקה המשובחים שלה, שאותם למדה ושיכללה במנזר, הוא מביא אותה לביתו כדי שיוכל לוודא שאכן החלימה לגמרי ושגופה ודמה בריאים, ומתכנן להשתמש בדם הזה כמרפא לחולים אחרים. בניגוד חריף לשבועת הרופאים, שלפיה עליו לרפא ולא להסב נזק, מנוי וגמור עם דני להשתמש בדמה של מארי - שאליה הוא מתייחס כאל "צנצנת עם תרופה נדירה" - ללא ידיעתה, גם אם הדבר יעלה בחייה.

ספרה השלישי של יבלונסקי, אחות חדר ניתוח, מבוסס על אחת הדרמות הגדולות של הרפואה בתחילת העידן המודרני. בשנים שאותן מתארת יבלונסקי היה חקר מערכת הדם בשיאו; בעקבות חיבורו פורץ הדרך של ויליאם הארווי הבריטי (שמוזכר ברומן כמי שעבודתו סיפקה השראה ותמריץ לעבודתו של דני, וכותרת חיבורו מתורגמת בספר כ"חקר תנועת הלב והדם בבעלי חיים", אף כי תרגום מדויק יותר מלטינית הוא "תרגיל אנטומי בתנועת הלב והדם בבעלי חיים"), התרבו בקרב רופאים ומדענים אירופים ניסויים פיסיולוגיים שביקשו להסביר כיצד פועלות מערכות הגוף, ובראשן מערכת הדם. ניסויים אלה נערכו בגופות ובבעלי חיים, ותחילה הכנסייה אסרה אותם כליל; ואכן, יבלונסקי מתארת כיצד נאלץ דני, המבצע את ניסוייו הראשונים בעירויי דם בין בהמות לבני אדם חיים, להתחמק מאימתם של שליחי הכנסייה והממסד. אלה הם חלקיו המעניינים ביותר של הספר, ויבלונסקי מצליחה בכישרון תיאורי רב להקים לתחייה תקופה שבה נאלצה הרפואה להתחרות לא רק בדת, אלא לחלץ את עצמה ממאות שנות אמונות טפלות, מרקחות שווא, הקזת דם והנחת עלוקות ולצעוד אל עבר עתיד לא ידוע שבו תהפוך, אולי, למדע.

אך ספרה של יבלונסקי, כמו הגיבור שלה, שואף ליותר, וכמו גיבורו גם הרומן הולך לאיבוד בין שאיפותיו. הניסוי הגדול, כמובן, עתיד להשתבש, כפי שמשתבש ניסוי גדול אחר: כתיבתו של רומן ראשון לאחר פרסום קובץ סיפורים קצרים ("אפס טעויות", מודן) וקובץ נובלות ("שלושה גשמים", מודן). למרות הפרק הראשון המסקרן, הנקרא כמעט כסיפור קצר בפני עצמו, הרומן - המסופר לסירוגין מבעד לתודעתם של דני ומארי (ודמות נוספת, בעלילת שוליים מיותרת שמטרתה, נדמה, להפוך את הספר לרלוונטי לקורא הישראלי באמצעות שזירתה המלאכותית של "ארץ הקודש" בעלילה), וחושף את סיפור הניסוי וכישלונו באמצעות קפיצות קדימה ואחורה בזמן ורמזים מקטעי היומן שכותב דני - לא מצליח להפיח רוח חיים ממשית בדמויותיו.

בעוד שהדמויות שאיכלסו את סיפוריה הקצרים והמעניינים של יבלונסקי (ובמידה פחותה גם את הנובלות שלה) התבוננו בעולם מנקודת מבטו הייחודית של מי שנמצא מבחוץ, דני ומארי, אף על פי שבמידה רבה הם אכן ממוקמים בשוליים - דני כרופא הפועל מחוץ לקונסנזוס הדתי והמדעי ומסכן את מעמדו וחייו, ומארי כאשה צעירה חסרת מעמד - אינם מצליחים ליצור ביניהם מפגש משמעותי או אפילו מעניין, והרומן הולך ומאבד מכוחו כשדמויותיו שוקעות בסיפור אהבה בלתי ממומש, המספק למחברת עילה לאינספור אמירות פשטניות על אהבה, חיים, אמונה ומוות: "מארי הספיקה ללמוד שהעניינים הכי מדאיגים נפתרים בדרך כלל בקלות מפתיעה, כאשר הבעיות הגדולות באמת צצות בפתאומיות ממקומות שנראים בטוחים ולא מהווים איום ממבט ראשון"; "החטא האמיתי הוא בהיענותו של האדם לרצונו לחטוא"; ו"איך לא מתים מצער אחרי שנפרדים מאלו שאוהבים?" הן רק כמה דוגמאות.

החומרים והשאלות האתיות שבהם בוחרת יבלונסקי להתעסק מרתקים. למרות זאת, הצורה שבה היא בוחרת לעסוק בהם, ריבוי העלילות והדמויות (האם זהו סיפור על תולדות חקר הדם? התאהבותה הארוטית של שוליה באדונה? יחסי גברים ונשים? אמונה ומדע? פערי מעמדות? מסע צלייני לארץ הקודש?), שיבוצם של קטעי היומן וכן השירים הילדותיים שכותבת מארי לאורך הטקסט, האופן המעייף והמבלבל שבו מתקדמת העלילה במקצבים משתנים, קופצת בין זמנים ותודעות עד לעמודים האחרונים (המסופרים ללא הצדקה מפיו של מספר כל-יודע, המסכם את העתיד להתרחש), ושפתו של הרומן, הנעה ללא יד מכוונת בין דחיסות לשונית ופואטיזציה מיותרת לפשטנות יומיומית - הופכים את הטקסט לניסוי שלא עלה יפה. אמנם הוצאות הספרים אינן מרבות להוציא קובצי סיפורים קצרים, או לטפח את מחבריהם, אך מוטב היה לו אלה יבלונסקי היתה דבקה בכתיבת טקסטים קצרים יותר, שעל אף אי-פופולריותם היו יכולים לעורר עניין או רגש אמיתיים בקוראים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו