בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החזון הפמיניסטי של זאב ז'בוטינסקי

ספר חדש על המנהיג הרוויזיוניסטי משקף את עמדתו המנומקת והמתקדמת של ז'בוטינסקי - גם במונחים של ימינו - על מקומה של האשה, כוחה ויכולותיה

17תגובות

דמות האשה בעיני ז'בוטינסקי


יוסף נדבה ‏(עורך‏). הוצאת מכון ז'בוטינסקי, 238 עמ', לא צוין מחיר


זאב ז'בוטינסקי היה פמיניסט, כך לפחות הגדיר את עצמו וכך עולה מכתביו. ב–15 במארס 1929 כתב לוועד העיר ירושלים: "אדונים נכבדים, בכל לבי הייתי רוצה להשתתף בהוצאות ועד העיר, אבל עד שלא יהיה מקום וחלק גם לנשים בהנהלת עסקי־העדה, שמי לא יימצא ברשימת משלמי המסים של מוסדכם" על החתום: זאב ז'בוטינסקי.


ז'בוטינסקי נולד ב–1880 ובגר בשיאו של המאבק למען זכות הבחירה לנשים ‏(שהוענקה לנשים ברוסיה ב–1917, בבריטניה ב–1918, בגרמניה ב–1919 ובארצות הברית ב–1920‏), וכך אימץ במובן מסוים את רוח התקופה של העולם המערבי.


לאחרונה, מכון ז'בוטינסקי הוציא לאור מהדורה חדשה של הספר "דמות האשה בעיני ז'בוטינסקי" שערך הפרופ' יוסף נדבה ויצא לאור לראשונה ב–1963 ומאז אזל. נדבה עשה עבודת איסוף מרשימה וליקט נאומים, מכתבים, רשימות, שירים, תרגומים, קטעים מתוך רומנים - כולם דברים שכתב ז'בוטינסקי עצמו, והצמיח מתוכם את תפישת עולמו בנוגע למקומן של נשים בחברה, במערכת הפוליטית ובנוגע לשוויון מגדרי. לכך הוסיף נדבה קטעים ביוגרפיים מתוך חייו של ז'בוטינסקי, ודברים שכתבו עליו אנשים שונים שהכירו אותו והיו קרובים אליו ואל הגותו.


הרעיון לבודד מתוך כתביו הרבים של מי שהנהיג את התנועה הרוויזיוניסטית את תפישתו באשר למקומן של נשים בחברה הוא רעיון מרשים ומעניין. ואכן, ז'בוטינסקי הירבה לעסוק בנושא השוויון בין גברים ונשים, מקומן של נשים בחברה, במשפחה ובמערכת הפוליטית. הוא גיבש עמדה מנומקת ומתקדמת - גם במונחים של ימינו - על מקומה של האשה, כוחה ויכולותיה. מעטים המנהיגים הפוליטיים, גם היום, שמרבים כל כך לעסוק בנושא השוויון המגדרי, מעטים אלה שמקדישים מקום רחב ועמוק לעסוק בנושא הזה. מתוך הספר עולה תפישת עולם של מי שהבין לעומק כבר בראשית המאה ה–20 את רעיון השוויון המגדרי, כמעט כאילו נכתבו הדברים היום: "מחשיב אני את האשה על הגבר בכל שטח יסודי של חיי הציבור והבית: חוץ מיגיע כפיים גס ופראי, שבו מכריע כוח השרירים, אין תפקיד ומקצוע שלא הייתי מוסר לאשה בעדיף על הגבר".


ובאוטוביוגרפיה שלו כתב: "נפש ארוגה מחוטי פלדה וחוטי משי, ולמושג הזה אקרא 'אשה'. אמונותי מעטות הן, וזו אחת מהן - שאמך, אחותך, אשתך הן בנות מלכים. אל תיגע ובל תגיע. חוטי פלדה עם חוט משי הנם חומר לא ייקרע ובו נאחזתי. אמי אמרה לי: 'אם בטוח אתה שצדקת, אל תיסוג'. אחותי אמרה לי: 'הם עוד יבואו לנשק את ידיך'. אשתי אמרה גם הפעם: 'לך ואל תדאג. הכל יסודר'".


אכן, היו אלה שלוש נשים שהשפיעו על חייו יותר מכל: אמו, אחותו ואשתו, ויחסיו אתן היו קרובים מאוד. כאשר נישא לאניה, באוקטובר 1907, כתב: "אמרתי לאניה: 'הרי את מקודשת' ובלבי נדרתי: הריני מקודש, ומבית הכנסת מיהרתי לאסיפת־הבוחרים".


כמו כל מנהיג פוליטי בקנה מידה לאומי, גם ז'בוטינסקי נאלץ לתמרן בין חיי הבית והמשפחה לחייו הציבוריים. בסיכומו של דבר בילה עם אשתו, ואחר כך גם עם בנו, רק מעט מ–30 שנותיו כאיש משפחה, הגם שהשניים נדדו אחריו ממקום למקום - אבל המסע הפוליטי היה חזק אף מן הקשר האישי.


הספר מחולק לשערים ופרקים בתוכם. בפרקים מעורבים ביחד דברים שכתב ז'בוטינסקי עצמו ביומניו, לצד דברים שכתבו אחרים עליו. יש בהם דברים שליקט עורך הספר מתוך הרומנים של ז'בוטינסקי - כחלק מהמאמץ להעשיר את המקורות על תפישת עולמו באשר למקומן של נשים. יש גם שירים שכתב ז'בוטינסקי או תרגם ‏(ובהם השיר המפורסם של אדגר אלן פו "אנאבל־לי"‏). כוחו של הספר בעבודת הליקוט היסודית והמקיפה שעשה נדבה. עם זאת, עבודת התחקיר נמצאת חסרה - וחבל. לעתים קשה להבחין בין הדברים שכתב ז'בוטינסקי עצמו, ובין הדברים שכתבו אחרים.


לעתים מופיעים קטעים שכתב ז'בוטינסקי, אך לא מצוין מתי נכתבו או באילו נסיבות. זה חבל משום שהכנסת הדברים להקשר היתה תורמת גם להבנת משנתו של ז'בוטינסקי וגם להבנה טובה יותר של הדברים בהקשר היסטורי־פוליטי. הטמעת הרעיונות בתוך הקשר כזה היתה מעניקה להם רובד נוסף של הבנה.


ומתוך הדברים שכתבו אחרים קשה להבחין מאיזו עמדה נכתבו: האם מתוך היכרות וקירבה אישית, האם מקריאת כתביו, או האם מהיכרות עם משנתו הפוליטית.


חבל שעבודת השיוך ‏(הכנסת הכותבים והכתיבה לקונטקסט‏) לא נעשתה כבר על ידי העורך המקורי של הספר, יוסף נדבה; חבל עוד יותר שלא נעשתה העבודה הזאת עכשיו, עם הוצאתו המחודשת של הספר החשוב הזה לאור.


משנתו של זאב ז'בוטינסקי משמשת אבן דרך בתולדות התנועה הציונית ובהתפתחות הזרם הרוויזיוניסטי. תורתו של ז'בוטינסקי ממשיכה להדהד בקרב חוגים רבים גם היום, במאה ה–21. כאמור, ז'בוטינסקי בגר לתוך השנים המשמעותיות שבהן קיבלו נשים לראשונה בהיסטוריה את הזכויות הפוליטיות שלהן - הזכות לבחור ולהיבחר. אבל ברור שבזאת לא הסתיים המאבק, משום שמימושה של הזכות הזאת חשובה היתה ‏(ועדיין‏) לא פחות. ז'בוטינסקי הכיר בכך והטיף לכך. הוא הצר על כך שכל כך מעט נשים הולכות לקריירה פוליטית, אך כדי לעודד אותן לעשות זאת הוא מתאר תיאור ארוך, היסטורי מנומק של נשים מושלות בהיסטוריה - היהודית והכללית - וטוען שכוחן וכשרונן אינו נופל מזה של הגברים: "אין תפקיד ומקצוע שלא הייתי מעדיף את האשה על הגבר," כתב ז'בוטינסקי, ומתוך הספר עולה שזו אמירה עמוקה ומנומקת ולא סתם סיסמה פוליטית שחיבר או מס שפתיים.


ענת סרגוסטי היא מנכ"לית "אג'נדה": ארגון המקדם סיקור של נושאים חברתיים באמצעי התקשורת




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו