אשה בברלין

אירמגרד קוין על חייה של צעירה קלת דעת בשלהי תקופת ויימאר

אבנר שפירא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבנר שפירא

"אני רוצה לכתוב כמו סרט כי החיים שלי הם כאלה והם עוד יותר יהיו כאלה" - כך מעידה דוריס, גיבורת הרומן "נערה חומרנית" מאת הסופרת הגרמנייה אירמגרד קוין, שתרגומו העברי יראה אור בשנה הבאה בהוצאת אחוזת בית (מגרמנית: חנן אלשטיין). בהתייחסה לאחת מכוכבות הקולנוע של תקופתה היא מוסיפה: "אני נראית כמו קולין מור, אם רק היה לה סלסול קבוע בשיער וגם האף עם יותר שיק, ככה קצת יותר נוטה למעלה".

דוריס, צעירה ברלינאית קלת דעת, הרוחשת חיבה עזה לגברים ולמותגים, נושאת מונולוג משעשע ברומן, שפורסם בגרמניה ב-1932, בתקופת הדמדומים של רפובליקת ויימאר. היא מנסה לפלס את דרכה לצמרת עולם הזוהר ומפגינה אדישות לסכנות הפוליטיות באותה העת, ערב עליית הנאצים לשלטון.

זו הפעם הראשונה שבה מתורגם לעברית ספר מאת קוין (1905-1982). "נערה חומרנית" - או בשמו הגרמני המקורי, "נערת המשי המלאכותי" - היה הרומן השני שלה ונחל הצלחה מסחרית גדולה, עד שהמשטר הנאצי אסר להפיץ את ספריה בטענה כי הם משקפים "נטיות אנטי גרמניות". לאחר התקופה הנאצית נשכחה קוין למשך שנים רבות, אך באחרית ימיה התגלתה מחדש וזכתה להכרה נרחבת. ספריה זכו לניתוחים אקדמיים ולעיבודים בימתיים וקולנועיים רבים.

המתרגם אלשטיין מציין שלושה היבטים מרכזיים ב"נערה חומרנית": "ראשית, הספר מציג צורה מוקדמת של פמיניזם: משתקפת בו נשיות הנטועה מצד אחד בקונבנציות חברתיות, אך מצד אחר משוחררת ממוסכמות מוסריות פנימיות, כלומר - נשיות המציגה שחרור פנימי מהמוסכמות החיצוניות מבלי לקרוא עליהן תיגר ברמה האידיאולוגית.

"שנית, סיפורה של דוריס, למרות ניסיונותיה להיטמע בעולם הזוהר והעושר, הוא גם סיפור מסע רצוף תלאות במרחבי העוני של ברלין. המסע שלה חושף את אומללותם היום-יומית של אנשים פשוטים, את קשיי הקיום של מובטלים ואת ביבי השופכין של החברה הגרמנית באותה העת. מהבחינה הזאת, הספר מספק הדהוד מעניין ל'ברלין, אלכסנדרפלאץ' של אלפרד דבלין, שפורסם שלוש שנים קודם לכן. וההיבט השלישי: הספר הוא גם דיוקן עירוני ססגוני נרחב של ברלין בזמן המפנה מגרמניה הוויימארית לגרמניה הנאצית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ