"סיפור אהבות": האתגרים החדשים של האהבה בעידן הדיגיטלי

קריאה בספרה של כנרת רוזנבלום היא כמו הנחת אצבע על דופק של דור צעיר שלם בישראל: משכיל, סקרן ושאפתן, אך אחוז קלסטרופוביה

רבקה קרן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רבקה קרן

סיפור אהבות

כנרת רוזנבלום. הוצאת כתר, 359 עמ', 96 שקלים

רבות נכתב על התמורות הדרמטיות שהמהפכה הדיגיטלית מחוללת בנו ובחיינו. האינטרנט, המיילים, המסרונים, הצ'טים, הבלוגים, הרשתות החברתיות והסקייפ ביטלו מרחקים והעמידו במבחן המציאות החדשה את הקשר הבין-אישי על רכיביו המסורתיים; לא עוד מכתבים בכתב יד, לא עוד ציפייה ממושכת לשיחה יקרה בטלפון קווי ממרחקים, לא עוד אי ודאות, געגועים ודחיית סיפוקים, כפי שידענו עד לפני כמה שנים.

כנרת רוזנבלוםצילום: יח"צ

היקום האלחוטי הווירטואלי החיש את האבולוציה של המוח בקצב חסר תקדים ויצר עומס של מצבי לחץ שטרם הכרנו. אנחנו מלומדים ושטחיים יותר. חברותיים ובודדים יותר. מוגנים ומופקרים יותר. עצמאיים ותלותיים יותר. החרדה והנרקיסיזם בעלייה, וכך גם הבלבול, תחושת ההחמצה וקוצר הרוח, אבל גם הביטחון העצמי, הידענות והיעילות.

ובטרם הספקנו לעבד כראוי את מידת הברכה והנזק שהקדמה הטכנולוגית הזאת מביאה עלינו, וכבר צצות להן קבוצות תמיכה וגמילה מההתמכרויות הדיגיטליות למיניהן. ובאמת, איך ולאן אפשר לברוח? למעט נזירים שתקנים (גם הם לא תמיד) ויחידי סגולה, שמתוך בחירה מצליחים להיות מנותקים לגמרי, כל השאר כפופים לתסמונת העדר; אם אינך שועט עם כולם, אינך קיים.

על הרצף האלחוטי הזה, שבקצהו האחד דיכאון ואובדן מטרה ובקצהו האחר פעלתנות פורייה ועולזת, תופס איש איש את מקומו על פי אישיותו, נסיבותיו וצרכיו. ימים יגידו מה עוללה המהפכה הדיגיטלית לרגשות שלנו; מה קרה לקשב, לשיקול הדעת, לאמינות, לאמפתיה, למוסר; מה קרה לאהבה.

אמנם, דור הולך ודור בא והאהבה נשארת, אבל חלפו עברו להם ימי "אנה קארנינה", "מאדאם בובארי" ו"ייסורי ורתר הצעיר" במתכונתם הנושנה. סיפור אהבה הממוקם בהווה מעמיד בפני הסופר אתגרים שלא נודעו כלל בעבר; הטלפון הנייד רוטט ומזמזם והמחשב הצמוד מהבהב בכל עת ובכל מקום, על המסכים אצים מסרונים ומיילים שדורשים התייחסות מיידית, דחופה ומעוטת מלים, ומול כל ההמולה הקדחתנית הזאת אמור הכותב לטפל בפן הרומנטי, המושהה והמתחבט של נפש האדם בצורה הולמת ומשכנעת.

כנרת רוזנבלום בספרה הראשון, "סיפור אהבות", קיבלה עליה, אם כן, משימה לא קלה. העלילה העכשווית, העדכנית והתל-אביבית מאוד נשענת בטבעיות על הקונצפט הווירטואלי. הגיבורים, גליה וכרמי, זוג נשוי בני 30 פלוס, הם סמל לדור שמקיץ והולך לישון עם מסך קטן ומסך גדול ובודק בכפייתיות את תיבות המייל. סדר היום של בני הזוג ושל שלושת ילדיהם מתנהל לרוב בסיוע הטקסטים המוקלדים.

אפשר היה לטעות ולחשוב שזו משפחה מודרנית מנוכרת, אבל לא כך הוא; המחברת יוצקת הרבה דאגה ורוך לתוך מערכות היחסים בתא המשפחתי הזה. גליה וכרמי אוהבים ומתואמים, רוקמים תוכניות לעתיד. הם התחתנו מתוך אהבה. ילדיהם יקרים להם. הוא מתכנת בעל משכורת נאה, היא מגיהה, מנחה סדנאות כתיבה ועורכת כתב עת במכללה. אם כל כך טוב להם, למה רע להם? זו השאלה המרכזית שנשאלת בלי קול ומכתיבה את המשך העלילה.

גליה, המותשת משפע המטלות שהיא נדרשת להן וחשה שקופה ומוחמצת, מוצאת נחמה במאהב. תחילה זוהי אהבה וירטואלית וחשאית בלבד, שמסתכמת בהתכתבות אינטנסיבית עם גידו, הארכיטקט הנשוי, הנאה והמצליחן. אבל אחרי שהשניים נפגשים סוף-סוף, גליה עוזבת את הבית למענו והסיפור דוהר לקראת גירושים.

כרמי וגליה התחתנו בנישואים אזרחיים בעיירה האיטלקית אורבייטו, ולשם הם חוזרים כדי להתגרש. ששת הימים של מסע הגירושים באיטליה הם ששת ימי הבריאה הפרטיים של גליה וכרמי כזוג, כהורים, כאיש ואשה שתוהים על זהותם. אלה ימים מלאי סבל, עייפות, ייאוש וחדוות חיים מתפרצת, ימים שבהם עורכים השניים חשבונות נפש חסרי רחמים, שונאים, אוהבים, מאשימים, נוקמים, מגלים את עצמם אט אט מחדש ומגיעים למסקנות מפתיעות ומרחיקות לכת.

יש בקרבה שיוצרת המחברת בין הקורא לגיבוריה איזו להיטות כנה לפענח יחדיו את הסתירות הרבות שבאופיים של הגיבורים. את הרצון העז בדבר והיפוכו. את התשוקה לכבוש הכל ללא דיחוי. לחיות ללא רגשות אשם. להיות כל יום אדם אחר, יפה, שאנן ובוטח, זורח בחדשנותו. וכפי שגליה אומרת, בזמן הרומן שלה עם גידו: "כל אחד צריך את מנת האשליות שלו בחיים".

נופיה הקסומים של איטליה נארגים באווירה האורבנית הנמרצת, המיוזעת והעצבנית של תל אביב, ויוצרים פסיפס חושני של אוכל, יין, ארכיטקטורה, היסטוריה והרבה שיטוטים ברגל, שמאזנים את הנוכחות הבלתי נמנעת של המציאות הדיגיטלית בחיי הגיבורים.

הקריאה בספר זה היא כמו הנחת אצבע על הדופק של דור צעיר שלם בישראל, דור משכיל, סקרן, שאפתן, ועם זאת אחוז קלסטרופוביה ואיזו אכזבה מצטברת, שגובלת לפרקים בוויתור. כנרת רוזנבלום מעבירה יד רגישה ואוהדת על כל נקודות החוזק והתורפה של גיבוריה ומגוללת את סיפור מסעם הגורלי במיומנות של מחברת ספרי מתח, עד הסוף הלא צפוי, שמחדד ביתר שאת את מסתרי האהבה, על שפעת גווניה.

ספרה של רבקה קרן, "הפקרות", ראה אור בהוצאת אגם

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ