בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"נערה מברלין": תפאורה היסטורית

הספר "נערה מברלין" מערב יחד דמויות ממשיות ודמויות פיקטיביות. זה מבלבל, והופך את העלילה לסיפור דמיוני עם סוף טוב

3תגובות

נערה מברלין

ג'ייק ווליס סימונס. מאנגלית: ניצה פלד. הוצאת ידיעות ספרים, 446 עמ', 98 שקלים

במשפטי הסיום של הספר מתוודה המחבר כי בכתיבת ספרו, רומן על נערה יהודייה מברלין שחייה ניצלו בשואה בזכות ה"קינדרטרנספורט" הידוע - משלוח ההצלה של ילדי מרכז אירופה לבריטניה בין דצמבר 1938 לספטמבר 1939 - חשש שמא יאשימו אותו (בניסוח של פיטר הול) כמי ש"תפס טרמפ על השואה". זו היתה אכן שאלה שליוותה אותי בקריאת הספר יחד עם, ואולי משום, העניין הרב שעורר בי הרומן, והעובדה שקראתי אותו עד סופו כמעט ללא הפסקה. שוב חזרתי לדילמה הבלתי פתורה על אודות כתיבת פיקציה על השואה - האם תיתכן? האם היא רצויה, ומהי השפעתה?

הרומן מספר על רוזה קליין, בת לרופא מברלין, שזכה באות לוחם על גבורתו במלחמה העולם הראשונה וכשנפתח הספר מוצאים אותו הקוראים כמנתח בבית חולים גרמני גדול. למרות שאין הם יהודים בזהותם התרבותית-דתית כלל, ורואים עצמם כאזרחים נאמנים של גרמניה, חוקי הגזע משבשים את חייהם המסודרים בהדרגה: גורמים למשפחה לוותר על דירתה המרווחת, לאבי המשפחה - לאבד את משרתו ולילדים - להיות מורחקים מבתי הספר שלהם. אחרי "ליל הבדולח", כשהאב ובנו נעצרו ונשלחו למחנה ריכוז, מבינים בני המשפחה סוף-סוף כי גורלם השתנה, ופותחים, באיחור, במאמצים נואשים להגר למקום מבטחים כלשהו. כשנסיונות ההגירה של המשפחה כולה נכשלו, החליטו ההורים לשלוח את רוזה בת ה-15 ב"קינדרטרנספורט". הם היו בטוחים כי זוהי פרידה זמנית, אך מאז נפרדו דרכיהם.

גטי אימג'ס

רוזה שרדה, אך גורלה לא שפר עליה. היא הגיעה למשפחת קרובים המתעמרים בה והופכים אותה לשפחה, וכשהיא נכנסת להריון מבן בעלי הבית, הם גורמים לה להפיל את הוולד בניגוד לרצונה. בסופו של דבר היא בורחת ובאופן עצמאי לומדת ונעשית אחות מוסמכת בבית חולים לונדוני.

לעומת האבידות הרבות ברמה ההיסטורית, בעלילה האישית מספר הרומן גם על הרבה מציאות בלתי צפויות. במרכז הרומן סיפור אהבה, שמסתיים בטוב כששני צעירים מוצאים זה את זה כנגד כל סיכוי, הוא פצוע מלחמה והיא אחות רחמנייה. גם כמה גיבורים היסטוריים מקבלים תפקיד בעלילה: הברון אדמונד דה-רוטשילד, ואף גרמני בשם וילהלם קריצפלד, איש משטרה, שב"ליל הבדולח" מנע את שריפת בית הכנסת בברלין.

העירוב של דמויות ממשיות ופיקטיביות מבלבל, ואף כי נאמר על הכריכה שהרומן מבוסס על תחקיר מדויק, התוצאה אינה אמינה, וכך נותר סיפור דמיוני כביכול, המתרחש "פעם אחת, הרחק הרחק מכאן" ויש לו סוף טוב.

עלילת הספר כתובה היטב, עסיסית ומושכת לקריאה. אין בה תיאור בוטה של זוועות, אם כי תיאורי בתי החולים בזמן הבליץ באנגליה אינם קלים, והקשה מכולם בעיני הוא תיאור ההפלה הכפויה שעברה הגיבורה - אלימות משפחתית אכזרית מידיהם של מציליה היהודים דווקא. אישית, מצאתי את תיאורי חיי אחיות אנגליות בבתי החולים באמצע המאה ה-20 ובמשך המלחמה, את מסכת ההכשרה הקפדנית, המסורת, ההרגלים, הערכים וסולם הדרגות ביניהן, כחלקים המאלפים ביותר בספר.

כמו הרבה רומנים היסטוריים, הספר שלפנינו מציב את הסיפור הקולקטיבי, המלמד פרק בהיסטוריה על ה"קינדרטרנספורט", ועל ברלין ולונדון בתקופת המלחמה - כרקע לעלילה רומנטית פרטית של התבגרות, התמודדות, צמיחה ואהבה. אף שדמויותיו סטריאוטיפיות, הוא מראה כי גם הורים יהודים לעתים אינם מושלמים, ומתאר אחות יהודייה המובילה תפילה נוצרית יומית לישו המושיע לשלום החולים. אך באופן כללי חשתי כי לפני סיפור שאין בו סודות, נשאר מעל פני השטח וצף בקלילות כמעט מעל הדפים האכזריים ביותר בתולדות האנושות.

נזכרתי שוב ושוב בספרו הנפלא של זבאלד, "אוסטרליץ", המתאר גבר שניצל כילד צעיר מפראג בזכות אותו "קינדרטרנספורט". כל חייו רודפת אותו זהותו המפוקפקת והוא עושה מאמצים הירואיים לחבר את חלקיה לכדי שלם, לא לפני שהוא מעמיק לאין שיעור בחקר השואה ובניסיון לחוש מה שעבר כנראה על הוריו, שניספו במחנה טרייזינשטאדט. שם לא חשתי לרגע איזון רופף בין ההיסטורי והאישי, אלא העשרה והעמקה של האחד מול השני, מהלכים ספרותיים מבריקים של שיקוף ופירוש, המעשירים את שני הרבדים גם יחד.

אולי אין זה מוצדק להשוות סיפורים וסופרים ולחלק להם ציונים; ברור שכישרון הכתיבה לא חולק באופן שוויוני בין בני האדם. מי שעמד במשימה המייסרת והעמוקה של קריאת "אוסטרליץ" לא ישכח את העלילה ואת הדמות, את המטאפורות והתצלומים, ואת השאלות המוסריות, הפילוסופיות והפסיכולוגיות שהוא מעלה. אני מטילה ספק אם הספר של ג'ייק ווליס סימונס יותיר עקבות שכאלה. אבל לזכותו יש לומר שגם קוראים שסבלנותם מוגבלת, תלמידי תיכון, למשל, יקראו אותו בעניין, ואולי טוב הדבר שספר קריא ומושך מלמד פרק בהיסטוריה החשוכה של המאה ה-20, פן תישכח.

The English German Girl / Jake Wallis Simons

ספרה של עמיה ליבליך, "למרות הכל: סיפורה של קהילת נווה שלום-וואחת אל סאלם", יראה אור בקרוב בהוצאת שוקן ודביר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו