בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אש במדרון": להבה קרה

ספרו של ישראל המאירי כתוב בצורה רהוטה ומדויקת, אך ריבוי העניינים שהוא מנסה להקיף מחליש אותו

תגובות

אש במדרון
ישראל המאירי. הוצאת עם עובד, 268 עמ’, 88 שקלים


האש, הנזכרת בכותרת הרומן החדש של הסופר הוותיק ישראל המאירי, היא שריפה שפרצה במושב גלילי בסוף חודש מאי 2002. בעת השריפה הזאת נפצע קשה יואב רונן, ששהה במקום כנציג של חברת כבלים. חמישה חודשים אחר כך נוסע יואב למושב כדי לברר את פרטי תביעת הנזיקין שהגישו תושביו. יואב, שהחליף בינתיים מקצוע וכעת הוא נציג של חברת שמאות, יודע היטב שפרטי התביעה רחוקים מלהיות מדויקים. הוא רוצה להבין מי אחראי לשריפה, ובעיקר, למצוא את שירה, בת המושב שאתה בילה בליל השריפה. בעת חקירתו הוא נפגש עם יוני, בן המושב, שקיבל חופשה מהצבא, אחרי שהתעלל בגופת מחבל בג’נין ובריאותו הנפשית התערערה. השניים נפגשו כבר בליל השריפה בנסיבות שלא אסגיר כאן, כדי לא לקלקל לקוראים את גורם ההפתעה.

לפנינו, אם כן, מין רומן בלשי, שבמהלכו נפגשים הקוראים עם כמה משפחות מהמושב ‏(בעיקר עם חיים ברושי ושתי בנותיו, שירה וריקי, עם אילנה זגורי ובנה יוני, וכמובן עם סימה המשכירה צימרים דיסקרטיים‏), ועם הפועלים הערבים העובדים במושב. אלה האחרונים מתוארים כבעלי משיכה ארוטית כבירה, ונשות המושב ובנותיו ממהרות להיכנע לקסמם. ולא נעדר גם מקומו של אחד ממפקדי בסיס המודיעין שבראש ההר, סגן אלוף המחזיק ספרי שירה במשרדו, ומתגלה כידידו הטוב של יואב. בעת הרומן מתברר, כי רוב הדמויות, נשים וגברים כאחד, היו עסוקים בליל השריפה בזיונים אינטנסיביים, ולאו דווקא עם בני זוגם. מצב דברים זה מרמז כי לאש שעל שמה נקרא הרומן תפקיד מטאפורי. דומה שהיא אמורה לייצג את התשוקה הגדולה של הדמויות, תשוקה הרסנית וחסרת גבולות, כמו גם את עוצמת הכעס וחוסר האונים של כמה מחברי המושב, ובהם חיים ברושי. ברושי זה איבד כבר את אשתו ואת בתו הבכורה, וחושש שהוא עומד לאבד גם את בתו הצעירה.

צריך לומר כי המשמעות הסמלית הזאת של האש אינה עולה כלל מתיאור המפגשים הארוטיים הכלולים ברומן. אדרבא, כולם שוכבים כאן עם כולם, אבל הרומן משדר איזו סטריליות ארוטית, כאילו נוח יותר למחבר לתאר את האש עצמה, את התפשטותה ואת ההרס שהותירה אחריה, ופחות את המפגשים טעוני התשוקה הנערכים בחדריו החשוכים והדיסקרטיים של המושב.

לכל דמויותיו של הרומן יש, כאמור, סיבות טובות לקוות שהאמת על מה שקרה בליל השריפה לא תתגלה, ולכולן יש סיבות טובות לא לסייע ליואב במלאכת השמאות שלו. אלה נתוני פתיחה טובים לחקירה הבלשית שמנהל יואב. אבל מה שמכשיל את החקירה הזאת הוא בעיקר הטכניקה הסיפורית של הרומן. לפנינו מספר־כל־יודע הנע מדמות לדמות ומוסר את מעשיה ואת מחשבותיה. ישראל המאירי שולט היטב בטכניקה הסיפורית הזאת. הוא עובר היטב מן המספר לדמויותיו, ומשיג איזון נכון בין לשונו של המספר לבין לשונה הייחודית של כל אחת מן הדמויות. סגנונו הקצבי של הרומן מוסר היטב את רצף המחשבות של הדמויות, את התחבטויותיהן ואת החלטותיהן. הצרה היא שטכניקה סיפורית כזאת מתאימה בעיקר לרומנים שבמרכזם עולמם הפנימי של הגיבורים, והיא אינה מתאימה לרומן שלפנינו.

ראשית, זה אינו “רומן דמות”, אלא מעין רומן בלשי, שגיבוריו מנסים להתחקות אחרי שורשיה של שריפה שפרצה. שנית, הדמויות עצמן אינן מעניינות במיוחד. אין להן משהו מעניין להגיד על עצמן, על החיים בישראל של ראשית שנות ה–2000 או על החיים בכלל. שלישית, יש מעין ניגוד אינטרסים בין הטכניקה הסיפורית הזאת לבין אופיו הבלשי של הרומן: במונולוג פנימי הגיבור אמור למסור את כל הידוע לו על המקרה המעסיק אותו. אבל כדי לשמור על המתח של הרומן, חייב המחבר להגביל את המידע שמוסרים גיבוריו לקורא, כדי לגלות את מניעי השריפה ואת מבצעיה רק לקראת סיום הרומן.

רוני פריד

חולשה נוספת של הרומן טמונה בכך שהוא נופל בין יותר מדי כיסאות. יש בו יסודות של רומן על מקום ‏(מושב גלילי, המתחים בין אנשיו, הצימרים “הדיסקרטיים” שאנשיו משכירים, הזיקה לשכנים הערבים ולמקובלים של צפת‏); יש בו יסודות של רומן משפחה; ויש בו יסודות של רומן חברתי־פוליטי ‏(הזמן ברומן הוא זמנו של מבצע חומת מגן, וכן: מנהל עבודה ערבי בשם חסן מואשם שלא בצדק בהצתת השריפה, ותושבי המקום כמעט עורכים בו לינץ’‏). אבל אף אחד מן היסודות האלה אינו מפותח דיו ואינו עומד בפני עצמו.
אותו דבר יש לומר בקשר לדמויותיו של הרומן. מעשיו של יוני בעת הקרב בג’נין והידרדרותו הנפשית לאחר מכן ראויים לנפח סיפורי גדול יותר מזה שניתן לו כאן, אחרת התנהגותו של יוני אינה משכנעת. עולמן הפנימי של שירה וריקי נותר עמום במידה רבה. מדוע שירה שוכבת גם עם יואב וגם עם יוני? מדוע ריקי נמשכת כל כך לעארף, הפועל הערבי? יש לכך התחלות של תשובה בספר, אבל אין תשובות מספקות.

קשה לחרוץ משפט על הספר. מצד אחד, “אש במדרון” הוא רומן מושקע, כתוב בצורה רהוטה ומדויקת, ומציע לקוראיו מערכת עשירה של רמזים המתלכדים בסופו של דבר ופותרים את חידת השריפה. מצד שני, הרומן מנסה להקיף יותר מדי צדדים של המושב הגלילי שהוא מתאר ושל ישראל בכלל. כל הצדדים האלה אינם מעצימים אחד את השני, אלא נאבקים זה בזה ובעצם מחלישים זה את זה.

הפרופ’ אברהם בלבן הוא משורר, סופר וחוקר ספרות
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו