בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"פרנסוס על גלגלים": להפיץ את הספרות לכל בית ובית

כמה וכמה דברים חשובים השתנו מאז ימי הספריות הניידות, שהיו נודדות בדרכים בעגלות רתומות לסוסים, שעליהם מספר “פרנסוס על גלגלים”

5תגובות

פרנסוס על גלגלים
כריסטופר מורלי. תירגם מאנגלית: יהונתן דיין. הוצאת זיקית, 195 עמ’, 50 שקלים


בראשית המאה שעברה החליטו כמה מבני עם הספר לעזוב את חיי העיר המנוונים ולחזור אל גן עדן האבוד, שהתגלם בעיניהם בעבודת האדמה ובחיבור הבלתי אמצעי לטבע. הם רצו להידמות ל”נרוֹד”, לאיכרים הרוסים, למוז’יקים המאושרים לכאורה. לכן הם הקימו את דגניה ואת עין חרוד, את נהלל ואת ווֹיוֹ נובה. אלא שאז גברו געגועיהם לספרים והם חשבו שלא יקרה שום דבר אם יְתבלו את עבודת האדמה שלהם בקורטוב של תרבות עירונית, במעט ספרות טובה, ספרות איכרית שתתאר באופן ריאליסטי לגמרי את חייהם הטובים של איכרים לאומיים החיים על אדמתם ומתפרנסים מיגיע כפיהם. בחלוף השנים פתחו הקיבוץ המאוחד ותנועת השומר הצעיר הוצאות ספרים משלהם, והסתדרות העובדים הקימה גם היא את הוצאת עם עובד, כדי שספרות טובה תתאים לכיס הן בגודלה והן במחירה. הוצאות אלה היו זה מכבר לקלאסיקה ישראלית, אבל בד בבד הלך העולם והשתנה. החלום על גן עדן האיכרי של הציונים הנרודניקים הלך והתפוגג, תרבות העיר דחקה את רגלי החיבור לאדמה, ועם הספר נותר עם עירוני כשהיה, והוסיף לעסוק בעיסוקים עירוניים: מאנשי היי־טק בורגנים ועד למלצרים המגישים סושי וחולמים להיות שחקנים.

גם באמריקה הפרוטסטנטית של תחילת המאה ה–20 היו אנשים שהאמינו בכוחם הגואל של עבודת האדמה וחיק הטבע. כך, לכל הפחות, עולה מהספר “פּרְנסוּס על גלגלים”. הלן מק’גיל גיבורת הספר ואחיה אנדרו עקרו מהעיר אל הכפר והיו שם ל”חקלאים אמיתיים”. אלא ש”היינו מאושרים להפליא עד שעלה בראשו של אנדרו הרעיון הרה הגורל לספר לעולם כולו עד כמה מאושרים אנו” ‏(עמ’ 19‏).

הספר שאנדרו הוציא לאור נקרא “השיבה לגן עדן”, אך הסיפור על גן עדן פוגם מיד במושא הסיפור, והלן סבורה כי השם ההולם לספר הוא דווקא “גן עדן האבוד”. הנחש המפתה מגיע אליה בסופו של דבר בדיוק בשעה שהיא מכינה רוטב תפוחים. לנחש שלה קוראים רוג’ר מיפלין, והוא נע בדרכים הכפריות של אמריקה עם סוסה הגוררת קרון שמכונה פרנסוס, ומוכר ספרים לפשוטי העם. הלן מגורשת אם כן מגן עדן, או בעצם נוטשת אותו בטריקת דלת. היא מגיעה למסקנה שגן עדן האיכרי כלל אינו גן עדן אם אין בו ספרות ומתמסרת לשליחות הפצת הספרים בקרב האיכרים. לאחר שאפתה 6,000 כיכרות לחם במשך 15 שנותיה בחווה, היא משאירה את אחיה לבדו בלא מי שיבשל לו, שיאכל לחם בזיעת אפו פעם אחת.

והיא עצמה - אל אישהּ תשוקתה. אבל עוד לפני כן היא שומעת מרוג’ר מיפלין נאומים על חשיבות הדמוקרטיזציה של הספרות: “העולם מלא בכותבים גדולים שעוסקים בספרות, אמר, אבל הם כולם אנוכיים ומורמים מעם. ‏(...‏) כולם רואים באהבת הספרים סוד נדיר ומושלם, שמור למעטים, שמקומו בחדר עבודתם המבודד, שבו הם יכולים לשבת לבדם בלילה לאור נר, בידם סיגר, כוס יין פורט על השולחן וכלב ספנייל על השטיח שמול האח. מה שאני אומר הוא זה: מי יצא אי־פעם לדרכים כדי להביא ספרות אל ביתו של האדם הפשוט?” ‏(עמ’ 90‏).

ובכן, האם איבדה הלן את גן עדן בגלל הספרות שכתב אחיה או שדווקא מצאה אותו בזכותה? אולי גם וגם. היא עוזבת את גן עדן האיכרי אך מגלה שבשבילה “גן עדן אינו יותר מאשר להתגלגל בחריקה בפרנסוס בדרכי הכפר, כשהפרופסור על המושב לצדי” ‏(עמ’ 168‏). גם הלן נופלת בסופו של דבר בשבי הסיפור והופכת בעצמה להרפתקה רומנטית נעימה לקריאה. סיפור ההרפתקה בספר הזה נוגע בשאלות כבדות משקל, ואם לא די בכך הרי שתרגומו הראשון לעברית הוא גם ספר הבכורה של הוצאת הספרים החדשה “זיקית”, המצהירה על “מאה אחוזים של מו”לות עצמאית” ועל הפצה הנשענת בעיקר על חנויות הספרים העצמאיות שנותרו בארץ. איזו הצהרת כוונות טובה יותר יכולה להיות להוצאת ספרים מאשר ספר ראשון העוסק בספרות ובמכירת ספרים? הנה מדמים עצמם עורכי ההוצאה למר רוג’ר מיפלין המשוטט בדרכים ומוכר את ספריו לאיכרים הצמאים - במודע או שלא במודע - למעט ספרות טובה.

כמו ספריה של הוצאת עם עובד ב”ספריה לעם”, גם ספרה הראשון של הוצאת “זיקית” יצא במהדורת כיס ובמחיר ידידותי, אלא שמאז ימי “ספריה לעם” השתנה העולם. הצורך להביא ספרות לאיכרים אמיתיים או מדומים פחת במידה ניכרת. בשנות ה–50 היו טקסטים איכותיים וזולים עניין נדיר יחסית. היום לעומת זאת העולם מוצף בטקסטים זמינים רבים מספור המוזרמים הישר אל המחשב ואל הסמארטפון. אם חשקה נפשכם למשל בקריאת הטקסט האנגלי המקורי של ספר זה תוכלו להוריד אותו בתוך שניות ובחינם מאתר פרויקט גוטנברג במבחר פורמטים דיגיטליים לבחירתכם.

מה אם כן מקומה של הוצאת ספרים בעולם שכזה? הבעיה העיקרית הניצבת כיום בפני הקורא אינה גישה לטקסטים אלא ברירתם מתוך השפע האינסופי. במציאות שקונים בה ספרים לפי משקל בחנות הספרים שבקניון הקרוב תפקידה של הוצאת הספרים הוא להיות רוג’ר מיפלין, סוכן נאמן של הספרות, שעל המלצותיו אפשר תמיד לסמוך, שֵם טוב במרחבי הטקסטים האינסופיים המקיפים אותנו מכל עבר.


Pernassus on Wheels / Christopher Morley
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו