בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קסמים מבית הספר של בורחס

ארין מורגנסטרן כתבה ב"קרקס החלומות" סיפור אגדה למבוגרים, שכּוחות על־טבעיים ומתים חיים מופיעים בו באופן טבעי לגמרי

2תגובות

קרקס החלומות
ארין מורגנסטרן. תירגם מאנגלית: שאול לוין. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 447 עמ’, 98 שקלים


בעמוד החותם את ספר הביכורים שלה “קרקס החלומות” מפרטת הסופרת ארין מורגנסטרן את תודותיה. בין השאר היא מודה ל”קייל קסידי, שהניע אותי בבלי דעת לקנות את עט הווינטג’ הנובע שבו נכתב חלק ניכר מחלק IV, אז אמרתי שאכניס אותו לפרק התודות. הוא בטח חשב שאני מתלוצצת”. לעט הנובע הזה מגיעה תודה, הוא עשה עבודה ראויה. בעבודה משותפת עם מחשב נובע, וכישרון נובע עוד יותר, נולד סיפור רחב עלילה מכושף, שמתפקע ממסתורין המוביל לנחמה.

יש בספר קרקס נודד, שיחות עם רוח רפאים, איש בחליפה אפורה, כוחות על־טבעיים, הזזת שעונים, הפעלת מניפולציות על הזיכרון, אנשים בלי שמות, דו־קרב, גיבורים המתים בפתאומיות, מתים שלא מתים, אהבה, קנאה ומה לא? גם מגדת עתידות וטארוט ‏(לפני שנים איירה הסופרת חפיסת טארוט בשחור־לבן‏). העלילה נוגעת בקשת רחבה של דברים ואינה כרונולוגית, ולמרות זאת הקורא אינו מתבלבל ועוקב בנשימה עצורה אחר הרצף המסתורי.

במרכזה של האגדה שתי דמויות: הילדה סיליה מניו יורק והנער מרקו מלונדון. סיליה, בתו של קוסם נודע, פרוספרו, יש לה יכולת מולדת לקסמים, וכבר בניסיון הקוסמוּת הראשון שלה גרמה לשעון לרחף. הקורא מתוודע אליה כילדה, שהעולם טווה סביבה איזו רשת. “מגיל שש היא שוברת כל מיני דברים ברחבי הבית ומרכיבה מחדש”. כשהיא מגיעה לאודישן הראשון, היא כבר להטוטנית מושלמת.

מולה ניצב הנער מרקו. הוא יודע מי היא, אך היא אינה יודעת מי הוא. אלה הם שני יריבים בדו־קרב סמוי המכירים את מבחני האגו, הכוח והיוהרה. כל אחד ושיטותיו ותחומי ההתמחות שלו. מה שהיה סמוי הופך אט אט גלוי וקטלני. מי ינצח ומי ימות מבין השניים, שאהבה גדולה מקשרת ביניהם? מולם נקמתה של גיבורה אחרת, נבגדת ונטושה, גם היא מדיום רוחני ולה כוח לחזות את העתיד. השאלה המהותית, אחת מני רבות, ששואלת הסופרת, היא אם מי שרואה את העתיד יש לו הכוח גם לעצב אותו.

כמו הקרקס, גם העלילה נודדת בין כמה יבשות. למשתתפים לא ידוע לאן מועדות פניו של הקרקס ומהי התחנה הבאה. “הקרקס מופיע בלי אזהרה” נכתב במשפט הפתיחה של הרומן. ובקטע אחר מדגישה הסופרת: “אנשים רואים את מה שהם רוצים לראות, וברוב המקרים את מה שאומרים להם שהם רואים”.

חמישה חלקים ל”קרקס החלומות”. כל אחד מהם מלווה בראשיתו בעמוד נפרד שצבעו אפור־כהה, ובמוטו מצוטט מדבריו של פרידריק תיסן. הציטטות מעידות על הבנה עמוקה במהותו של עולם הקרקס ובתפקידו האמנותי־החברתי. תיסן הוא מעין פילוסוף של הקרקס המכתיב את הטעם בתחום. אל תחפשו את שמו במנוע חיפוש. זה תכסיס הטעיה שארין מורגנסטרן למדה מבורחס. הקורא יגלה שפילוסוף הקרקס הגרמני הזה הוא בעצם דמות אניגמטית שמושכת בחוטי העלילה, ברגעים של אור וברגעים של חושך. כשסיליה שואלת אותו: “למה לא שאלת אותי איך אני עושה את הקסמים שלי?” משיב לה הפילוסוף־המבקר: “אני לא רוצה לדעת. אני מעדיף שלא תאירי את עיני, כדי שאיטיב להעריך את החשכה”.

ארין מורגנסטרן, שהיא גם אמנית פלסטית ואמנית מולטימדיה, יודעת היטב לפתח מוטיבים, לפזרם בין פרקי הסיפור ולהציף אותם מפעם לפעם. דוגמה בולטת היא השעונים המקולקלים, שגם אם אינם מתקתקים הם ערים לזמן. בסדנה של תיסן מצליחה סיליה להזיז לפחות שעון תקוע אחד. “הכי קשה לקרוא את הזמן”, כותבת הסופרת - ולא בשמה של מגדת העתידות בסיפור.

במקום אחר מדגישה מורגנסטרן את העיתוי; לא רק עיתוי ודיוק בלהטוט קרקסי, אלא עוד יותר מזה - בצירופי המקרים שהחיים מזמנים לנו. פגישות מקריות בילדות מתגלות באיחור של שנים כפגישות גורליות שיש להן המשך ומשמעות.

שימוש מרתק עושה הסופרת בשמות. לחלק מהגיבורים שמות סודיים מתחלפים. חלקם נעדרי שם, אחרים מציגים עצמם ולא בשמם. יש הבדל בין שם הגיבור לאופן שבו קוראים לו. כמו השפים בסיפור, המכינים “ארוחות קרקס” אינטימיות שלא ידוע מי מהם הכין אותן, כך גם מורגנסטרן מודעת לכוחה של האווירה ברומן. היא מתארת את פרודות האוויר, את פרודות הגשם, את נשמות הקרקס הלא־רגיל הזה, את צבעיו ואורותיו. דגש מושם על השחור־לבן. בדש הספר מציינת הסופרת: “התמקדתי בגוני הביניים של אפור. זה מה שמעניין אותי בחיים ובסיפור”.

בקרקס הזה נולדו תאומים, בן ובת. מפעם לפעם הירהרו אם לשלוח אותם למסגרת הולמת, אך הוריהם התעקשו “שהחיים בקרב להקה מגוונת כל כך, תוך מסעות מסביב לגלובוס, מלמדים אותם יותר משילמדו אותם בין כותלי בית הספר וכריכות הספרים”. ואכן השניים למדו. האחד התחיל “לראות בכוכבים” והשנייה למדה “לראות באנשים”.
בין שני מעגלי ראייה אלה נע הריאליזם הקסום של הספר. הקרקס מתעתע לא רק בצופים, אלא בלהטוטנים עצמם. “הטריק הוא לגרום לזה להיראות כאילו שום דבר לא נעשה במתכוון, לגרום למלאכותי להיראות טבעי”. הדברים אמורים גם אם מדובר בנוכלות או בפשע. כי בסיפור המתח הזה, כמו בסיפורי מתח אחרים,
יש דברים שרק הקורא יודע והגיבורים לא.

הספר הזה מביא לעולם המבוגרים דרישת שלום מ”הארי פוטר”. ג’יי קיי רולינג הבריטית קירבה את הקוסמות ואת הבלתי אפשרי לקדמת הבימה והדיון. מורגנסטרן האמריקאית, שבאה אחריה, משתמשת פה ושם בתפאורה דומה, והיא עושה זאת בצורה טובה ומשכנעת יותר מרולינג. דיוויד היימן, שהפיק את “הארי פוטר”, כבר הזדרז לעבד לקולנוע את “קרקס החלומות”. הלוואי שהסרט לא יפוגג את הקסם האמיתי של הספר.

The Night Circus
Erin Morgenstern



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו