בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גטסבי הגדול משנה את החלום האמריקאי

ספרו של פיצג'רלד הוא ביקורת שנונה על הימים שבהם הוחלפה השאיפה לחיים, לחירות ולאושר בתשוקה לחיים טובים, לעצמאות כלכלית ולעושר

9תגובות

גטסבי הגדול

פ. סקוט פיצג'רלד. תירגם מאנגלית והוסיף אחרית דבר: ליאור שטרנברג. הוצאת אחוזת בית, 198 עמ', 98 שקלים

אין כמו רב מכר כדי ליצור רב מכר. "גטסבי הגדול" שובר שיאים בהופעתו המחודשת בארצות הברית. שוב ושוב קובעים בעלי רשימות ש"גטסבי" נמנה עם הרומנים החשובים של המאה ה-20 ורבה חשיבותו בעיצוב הרומן האמריקאי הגדול. ובישראל אנחנו אוהבים לאהוב מה שאמריקאי וגדול ונוצץ, אבל זה רק פן אחד בספרו של סקוט פיצג'רלד.

ב"גטסבי הגדול" ארג הסופר אריג רב־שכבתי שמשתלבים בו חייו וחלומותיו של הסופר פרנסיס סקוט קיי פיצג'רלד, שנקרא על שם אחד מאבות אבותיו שחיבר את ה"דגל זרוע הכוכבים" (ההמנון האמריקאי), עם חייו וחלומותיו של גיבורו ג'יי גטסבי ועם חייו וחלומותיו של דמות המְספר ניק קאראווי. הישגו של הרומן הוא שאינו רק אוטוביוגרפי, ואפשר לקרוא אותו בכמה וכמה אופנים. זה רומן על "עידן הג'ז", השנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה (מונח שפיצג'רלד עצמו טבע), על הניוון בחיי עושר מזויפים, על אהבה נואשת (של הסופר ושל גיבורו) ועל יחסי הגומלין ההדוקים בין נרתיק לארנק של אהובות הסופר וגיבוריו.

טריילר הסרט גטסבי הגדול, מתוך יוטיוב

במידה מסוימת זה גם רומן על ההתנתקות מן החלום האמריקאי המקורי, כפי שהובע בהצהרת העצמאות של ארצות הברית: חיים, חירות וחתירה לאושר. הוא מבטא את המעבר אל החלום האמריקאי העדכני: חיים טובים, עצמאות כלכלית וחתירה לעושר. קריאה כזאת בספר מזכירה את "לוליטה", שיש המציבים אותה כמבטאת את המתח שבין אירופה הישנה (הומברט הומברט המזדקן) ואמריקה הרעננה והמבטיחה (לוליטה הייז).

פיצג'רלד עצמו נפל ברשתה של זלדה, נערה חובבת עושר מן הדרום, וגיבורו, גטסבי, לכוד בזיכרונות אהבתו לדייזי ביוקנן, נערה חובבת עושר מן הדרום. החלום האנושי הזה מתרחש על רקע הזיוף המובנה בחיי החברה המתיימרת להיות גבוהה באמריקה של שנות ה-20. מד הגובה של החברה הזו הוא הכסף, ולכל הפחות איגרות חוב. זלדה (האמיתית) חיכתה עם נישואיה עד שפיצג'רלד יתעשר ויצליח, ודייזי (הדמיונית) לא חיכתה לגטסבי ועברה לעשיר אחר, טום ביוקנן.

במאמר האוטוביוגרפי "הצלחה מוקדמת" מספר פיצג'רלד על ראשית פרסומו: "הרוח הפראית הראשונה של ההצלחה והערפילים המתוקים שהיא מביאה עמה. זו תקופה קצרה ויקרת ערך, כי כשהערפילים מתפוגגים בתוך כמה שבועות, או כמה חודשים, אדם נוכח שהטוב ביותר עבר". זה משפט פיצג'רלדי המיטיב לתאר את הטלטלות שידע הסופר המפוכח הזה, גם אם לא היה תמיד פיכח. פיצג'רלד נע בין התעלות לדיכאון, בין כתיבה לשכרות.

נוצרה סביבו הילה של ביטחון עצמי ושחצנות, אבל גם כשבא פרסומו הגדול לא בטח בעצמו. "כאדם ביישן היה זה נחמד להיות מישהו חוץ מעצמך: להיות 'הסופר' כפי שאדם היה 'הליוטננט' (הסגן). מובן שאדם לא היה סופר יותר מאשר היה קצין צבא, אבל לא נראה שמישהו הבחין בכך מאחורי הפרצוף המזויף".

הזיוף, שהוא חוט השני ב"גטסבי", מאפיין את יחסו האמיתי של פיצג'רלד לחיים החברתיים הנבובים שנקלע אליהם מרצון או מחוסר ברירה. כאשר היה בשיא הצלחתו (וסבוך בבעיות זלדה), נהג פעם בריביירה הצרפתית לכיוון מונטה קרלו. הוא עצר בצד הדרך ונאנח בהתרגשות: "אהההה אני! זה אני! לא היתה זו מונטה קרלו שראיתי, אלא מבטי הופנה פנימה אל תוך ראשו של האיש הצעיר שסוליות נעליו בלו ברחובות ניו יורק. הייתי שוב הוא. לרגע מאושר אחד יכולתי לחלוק עמו את חלומותיו, אני, שכבר לא היו לי חלומות נוספים משלי. ולעתים אני עוד מתנפל עליו בהפתעה (...). אבל לא כמו באותה תקופה קצרה שהוא ואני היינו אדם אחד, כאשר העתיד שהתגשם והעבר השאפתני הפכו להיות רגע נפלא אחד –

כשהחיים היו ממש חלום".

AP

לא חביבי, לא יקירי

לעברית תורגם הספר לראשונה ב-1944 על ידי מנחם בר אשר. בפעם השנייה תורגם ב-1974 בידי גדעון טורי ויצא בחסותו של מנחם פרי. אחר כך שוב, בעדכון של טורי ב-1990. עכשיו יצא לאור תרגומו החדש של ליאור שטרנברג. טורי, המתרגם השני, נזקק לדוגמאות מן הספר הזה בעבודת הדוקטורט שלו שיצאה כספר: "נורמות של תרגום והתרגום הספרותי לעברית בשנים 1945-1930". גם אני אתייחס להלן לכמה עניינים שבתרגום.

בשלושת התרגומים נקרא The Great Gatsby "גטסבי הגדול". אבל Great הוא לא סתם גדול. הוא לא רק big. בתרגום הצרפתי קוראים לו Gatsby le Magnifique, שזה כמעט דגול, ענק. השימוש באותה כותרת מובן, כי שינוי שם הספר בתרגום חדש צריך להיעשות רק במקרים חריגים במיוחד, כאשר נפלה בתרגומים הקודמים טעות מהותית.

מכאן לביטוי המופיע במקור 45 פעמים: Old sport. הצירוף הזה הוא חלק מן הדנ"א של הסיפור. גטסבי מציג עצמו כבעל שורשי עושר משפחתיים וחינוך אוקספורדי. זה חלק מן הזיוף המעמדי, המוכר אצל עשירים חדשים בכל העולם, וגם באמריקה. בספרו כותב טורי: "בין השאר מסתתר גטסבי, בחלק במקרה ובחלק כנראה בכוונה תחילה, מאחורי המסווה של בוגר אוקספורד, אף על פי ששהה באוניברסיטה זו חמישה חודשים בלבד... וגם באנגליה עצמה כנראה לא ישב זמן רב מזה. העמדת הפנים הזאת מתקשרת לכל חייו של גטסבי, שהם מסכה שלמה אחת".

השימוש בביטוי Old sport נועד אפוא להעצים את הרושם האנגלי והניו־אינגלנדי של גטסבי, ומבטא חביבות אריסטוקרטית. בהקשר האנגלי הביטוי הוא לא ספורטאי מזדקן, אלא פנייה למי שיכול להיות חבר באותו מועדון שאתה חבר בו, או אורח, בהזמנה כמובן. באמצעות השימוש בביטוי אתה מעלה את בן השיח לדרגת חבר במועדון, ואגב כך מזכיר לו שהוא לא כזה.

שאלת תרגום הביטוי הזה מרכזת שאלות מפתח בתחום התרגום, כמו למשל איך מבטאים בשפת היעד הבדלים בתוך שפת המקור. בתרגום של שטרנברג נהפך Old sport ל"חביבי", בתרגום של טורי הוא "בחור טוב שלי". בתרגום הראשון של בר אשר הוא בדרך כלל "יקירי". קשה להגיד שאני מתלהב משלוש הבחירות של המתרגמים לעברית. אף אחת מהן לא מעבירה את השימוש בביטוי אנגלי בהקשר אמריקאי מזויף. "יקירי" הוא לבבי מדי, פולני מדי, נשי מדי (הרי זה ביטוי גברי לגמרי). "בחור טוב שלי" נשמע טוב לב מדי, וחסר בו האנפוף האריסטוקרטי כביכול. נותר אפוא "חביבי". במראהו הוא מזכיר מיד את הניב הפלמ"חניקי, שיש בו דגשים בכל בי"ת: חבּיבּי. לא לזה הכוונה, וגם "חביבי" בלי דגשים הוא מתנחמד וחלשלוש מדי.

לעניין אחר. אחת מן הגיבורות השוליות בספר מספרת שכמעט התחתנה עם "איזה יהודון קטן" (kyke). אצל טורי זה "פרחח". שטרנברג, בהערה בתרגומו החדש, מסביר שבכמה מהדורות באנגלית העדיפו מטעמי תקינות פוליטית להשתמש ב-tyke במקום ב-kyke כדי להחליק את הנימה האנטישמית שבביטוי. tyke זה פרחח. כך נוהגים האמריקאים גם במלים אחרות, כמו לומר gosh במקום god. שטרנברג עשה אפוא את עבודתו כהלכה. אגב, בריזה קלה של רתיעה מיהודים מנשבת בספר, אם כי היא אינה נהפכת לרוח עזה. למאיר וולפסהיים, איש סודו של גטסבי, יש "אף טראגי", והוא היטה את תוצאות משחק אלוף האלופים בבייסבול ב-1919.

הדברים שנכתבו בכריכה האחורית של "גטסבי הגדול" בתרגום טורי יפים גם לתרגום החדש: "הרומן ניתן כאן בתרגום עברי לא חנוט, שמתקיים בו מפגש חזיתי בין העברית שלנו לבין יצירה מן הקלאסיקה המודרנית". ובכל זאת, אם יש ברשותכם המקור באנגלית, קראו בו. ובמיוחד אם תמצאו עותק מן המהדורה הראשונה. באחרונה הועמד עותק כזה למכירה ב-200 אלף דולר.

The Great Gatsby / F. Scott Fitzgerald



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו