בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כלב חם

על שגיאות תרגום מיתולוגיות, שנכנסו לשפה העברית ומסרבות לצאת ממנה: מידות החום למשל לא עולות או יורדות, גם אם החום עולה ועולה

8תגובות

כדי להבין את כותרתו של מחזה או שמו של סרט צריך לעתים קרובות לדעת מה ההקשרים של הביטוי או האמירה הכלולים בו. בקרב האליטה של הסופרים בני זמננו נפוצה, למשל, אופנה של קריאת מחזה על שם שיר המופיע בו, בלי קשר לתוכנו הכללי. לעתים אלה פארודיות על שירי ילדים, הנפוצות אצל האינטלקטואלים של תקופתנו. לדוגמה: "מי מפחד מוירג'יניה וולף" אינו אלא עיוות של שיר הילדים "מי מפחד מהזאב גדול" (Who’s afraid of the Big Bad Wolf). רק לפעמים אפשר לתרגם את כותרת המחזה בלי לפגוע במובן, כמו למשל ב"למי צלצלו הפעמונים" של ארנסט המינגוויי, משפט הלקוח משיר אנגלי קדום.

אבל תרגום מילולי הוא מגוחך לעתים עד לזוועה. למשל: "על עכברים ואנשים". האם ראה מישהו את העכברים במחזה הכמעט-קלאסי הזה? במקור הוא נקרא Of Mice and Men. אבל זה ציטוט מתוך פואמה של ג'ורג' בארנס שהשורות הרלבנטיות בו נקראות "The Best-laid schemes of mice and men gang aft aglay" , כלומר מה שהאדם מתכנן (וגם העכבר) לעתים קרובות יוצא לרעתו. זו אחת משגיאות התרגום המיתולוגיות שהשתרשו בשפה ובהווי שלנו. דומה לכך, בסדרת הטלוויזיה האנגלית הנקראת אצלנו "על טיפשים וסוסים": אין סוסים. הפתגם האנגלי כולו הוא "Only Fools and Horses… Work ".

תרגום סרק מיתולוגי נוסף, גם הוא קשור בסוסים, הוא "הם יורים גם בסוסים". גם כאן, כמובן, אין סוסים ומוטב היה שהמתרגמים ייזהרו בכתיבתם: יותר מדי סוסים מופיעים בשמות סרטים ומחזות, אף על פי שתוכן אין אפילו חצי סוס. המחזה שעל פיו נעשה גם הסרט נקרא "They shoot horses, Don’t they? - ומי שהכיר אותו, או קרא או ראה אותו, יודע שמדובר בנערה אומללה, המבקשת שיירו בה כדי לשים קץ לייסוריה, כפי שיורים בסוס הפצוע אנושות. פה המלה המיותרת היא "גם", ואף המלה "הם" מיותרת בעברית. אבל זה לא מנע מהתרגום מלהיכנס לשפת הדיבור והמשל הישראלית, ואפשר היה לראות כותרות בנוסח "הם יורים גם בזקנות", שזה משחק מלים המבוסס, כביכול, על שמו של הספר.

אי–פי

באוניברסיטה העברית היו בשעתו שני מורים בולטים לתרגום. האחד היה מאיר שלי בפקולטה למשפטים, "נסח" החוקים, שעליו חלקתי מן הרגע הראשון שבו שמעתי את תורתו. הוא קבע כי מונח שתורגם פעם בצורה מסוימת חייב להישאר כך בכל מקום שבו הוא מופיע. שאלתי אותו כיצד היה מתרגם את צירוף המלים האמריקאיHot Dog (נקניקייה בלחמניה); האם היה קורא לכך "כלב חם"? המורה השני היה יצחק (אייזק) מוריס בחוג לאנגלית, ועל דבריו חתמתי בשתי ידיים. "אסור לתרגם מלים", אמר. "יש לבדוק מה מבטא הביטוי בשפת המקור, ולבטא אותו דבר בשפת התרגום". מובן שלשם כך יש לדעת משהו יותר מסתם מלים בשפה שממנה מתרגמים – הקשרים, רמזים ספרותיים, קצת ספרות ושירת ילדים וכמובן – הקלאסיקה של השפה. הקשרים רבים בשפות אירופיות באים מלטינית, שהיתה שפת חובה ברוב בתי הספר התיכוניים, ולכן לא מזיק אם יש למתרגם ידיעה מסוימת גם ברזיה של שפה זו.

אבל נחזור למאיר שלי ולשגיאות המיתולוגיות. שלי קבע בשעתו שהמלה Interest היא בעברית עניין. ומכיוון שיש מושג משפטי אנגלי הנקרא Public Interest (בעיקר בצירוף המלים It is not in the public interest) החליט שבעברית זה "עניין לציבור". תלי תלים של פרשנות משפטית לגבי אותו עניין לציבור ממלאים את ספרותנו ומאמרינו, אך כל כולו הוא עורבא פרח. Interest באנגלית הוא בין היתר תועלת, רווח, יתרון, ריבית, טובה, חלק, השתתפות, התעניינות, השפעה, פירות, זכות (בביטוי "זכות מוקנית"), ואילו public הוא ציבור, כלל, קהל, עם, רשות הרבים, ועוד. כאשר היה פרופ' דוד ליבאי שר המשפטים, ודידי לחמן-מסר – היועצת המשפטית של ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת – יצאו תחת ידם כמה חוקים שבהם דובר על "טובת הכלל" – תרגום המשקף בצורה נאמנה את הכוונה מאחורי הביטוי Public Interest. הצעתי בשעתו לשר המשפטים שכיהן אחרי ליבאי לאמץ מונח זה ובכך לשים סוף לניחושים מהו "עניין" ובאיזה ציבור בדיוק מדובר במינוח המשפטי הישראלי. אך כינוס של המשנים ליועץ המשפטי לממשלה אז – שאיש מהם איננו בבית בשפה האנגלית – פסק, שאין זה תרגום הולם. וכך נשאר גם מונח שגוי זה חלק מן ההווי. שופטי בית המשפט העליון באותה שעה, אשר לפחות שלושה מהם היו בעלי רקע מתאים לדעת את הכוונה האמיתית של הביטוי, לא התערבו. וכך נשאר המונח האנגלי בלבושו העברי, כאילו מדובר במשהו מעניין, שאולי עורך עיתון הוא האדם המוסמך ביותר להכריע לגבי טיבו ותוקפו.

הכלל שהיה נקוט בידי מאיר שלי משקף גם את המונח המוזר "מידות החום". מישהו בעבר קבע שזהו תרגום נאות למונח Temperatures. ומאז הכל חוזרים כמו תוכים על כך ש"מידות החום יעלו" או יירדו. הנכון הוא, כמובן, שהמידות נשארות קבועות ואינן משתנות – מה שעולה או יורד הוא, בפשטות, החום. כאמור, גם זהו מנכסי צאן הברזל של המתרגמים. אפשר להרחיב – California dreamin’ אינו קליפורניה החולמת, כפי שיודע כל מי שמכיר את מלות השיר, כי אם חלום על קליפורניה. You are full of shit תורגם בספר "סיפור אהבה" מאת אריך סגל במלים "אתה חרא מטונף", בעוד התרגום הנכון הוא "אתה מדבר שטויות". הסרט "לילה ירדוף לילה" אין לו קשר לרדיפות. במקור הוא נקרא Night unto Night, והמקור הוא מהתנ"ך: לילה ללילה יביע אומר. ואם נרחיק לכת למתרגמי העבר הרחוק יותר ולדוברי גרמנית, נמצא שיצחק למדן בהקדמה המקורית שלו לתרגום של "מדינת היהודים" להרצל, קבע שהספר נכתב ברכבת. מה פתאום רכבת? בגרמנית נאמר שם “Er hat es in einem Zuge geschrieben”, כלומר הוא כתב את זה במשך אחד, בלי להפסיק באמצע. אך זו כבר מיתולוגיה ממש.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו