בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אתם - וגם אנחנו - תלויים בשלום או במלחמה

שתי איגרות ששלח יצחק ד'יזראלי, אביו של ראש ממשלת בריטניה בנג'מין ד'יזראלי, לאחייניתו בשנות העשרים של המאה ה-19, מפוענחות ומתורגמות כאן לראשונה. האיגרות מעידות על הקשר שקיימו שתי קהילות יהודיות מרוחקות, לונדון וליבורנו

תגובות

הספינה "קוסטה קונקורדיה", שטבעה מול חופי ליבורנו בינואר השנה, מחזירה את המבט לעיר שירדה מגדולתה מאז ראשית המאה ה-19. מכתבים לא ידועים של יצחק ד'יזראלי הכותב מלונדון לאנה, אחייניתו בליבורנו, מעלים בין השורות נושאי מדינה וכלכלה, ומחזירים לתודעה את נפוליאון, שבקרוב ימלאו מאתיים שנים למפלתו ברוסיה.

יצחק ד'יזראלי היה אביו של ראש ממשלת בריטניה וחביבה של המלכה ויקטוריה, בנג'מין ד'יזראלי, ובנו של בנימינו יזראלי-ד'יזראלי. בן 18 היגר בנימינו לאנגליה מאיטליה, נישא לריקה וילד את רקלה. אחרי מות אשתו הראשונה נישא לשרה והוליד את יצחק-איזאקו. שרה שנאה יהודים והתמרמרה על כך שיתמותה אילצה אותה להינשא לאלמן יהודי, אב לבת, ששמו מצביע על מוצאו. נכדה המפורסם של שרה כתב עליה לימים שכאשר ביקר אצלה עם אמו והסבתא חייכה, אמרה לו האם שאם שרה חייכה, הריהי בוודאי עומדת למות. ואמנם למחרת יצאה נשמתה.

רקלה (1807-1756) ילדה את אנה בלונדון והיגרה לליבורנו בעקבות בעלה השני. בינה ובין משפחת ד'יזראלי נשמר קשר מכתבים. שניים מהמכתבים, שנשלחו מיצחק ד'יזראלי, נתן לי לפענח הד"ר גבריאל בדרידה, שאביו, גוידו בדרידה, מראשי קהילת ליבורנו שבאיטליה, רכש אותם באנגליה ב-1960. המכתבים נכתבו ביד יצחק ד'יזראלי שראייתו הלכה ונחלשה.

באותה תקופה לא היו עדיין בולים ומעטפות. נהוג היה לכתוב את האיגרת בצדו האחד של הדף, לקפל אותו, ליצור משהו הדומה למעטפה ולחתום את הקיפול בשעווה. בגב המכתב נכתבה הכתובת. את המכתבים של יצחק ד'יזראלי קשה היה לפענח מסיבות שונות. ראשית - הנייר הדק ואיכות הציפורן ששימשה לכתיבה. שנית - הדיו נספגה ועברה לצד האחר של הדף. שלישית - כתב ידו של האיש כבד הראייה. רביעית - החותמות של תחנות הגבול השונות שבהן עברו מרכבות הדואר אחרי חציית התעלה שבין אנגליה ליבשת אירופה מרובת הנסיכויות. בכל גבול כזה הוחתמה חותמת, שכמובן טישטשה את הכתוב. לכל אלה יש להוסיף, כמובן, את גילם של המסמכים. בשל הקשיים הללו השלמתי פה ושם מלים שלא הצלחתי לפענח.

האיגרות שלהלן עוסקות בענייני כספים, והן מ-1821 ומ-1827. במכתב הראשון מדובר על השקעת הכסף והמכתב השני נשלח לאחר צניחת המניות בבורסה ובו הסברים והתנצלויות. בשתי האיגרות כתובים רק שם הנמען ושם העיר, בלי שם מדינה. מדינות באירופה עתידות לקום מאוחר יותר. ניהול עסקים בינלאומי היה נוח וידידותי יותר כאשר במדינה האחרת ישבו קרובי משפחה.

האיגרת הראשונה נכתבה בלונדון ב-7 ביוני 1821. נפוליאון בונפרטה מת כחודש קודם לכן באי סנט הלנה. הקשר הזה אינו מקרי, שכן לכיבושי נפוליאון היתה השפעה כלכלית מכרעת על היהודים בליבורנו. שנים רבות קודם לכן, בשלהי המאה ה-16, יצא הליבורנינה - קובץ תקנות שנחקקו ביוזמת נסיך מדיצ'י ששלט במקום, פרדיננד הראשון, הדוכס הגדול של טוסקנה. הוא החליט לשפר את מצב אחוזותיו ולצורך זה הקים נמל חופשי גדול, העומד מחוץ לגבולות המכס של המדינה. האמנה שלו ושל יורשיו איפשרה לסוחרים, רבים מהם יהודים, ליהנות מחירות כלכלית ודתית בלי השפלות הגטו, ולזכות בפטור ממסים ומנשיאת תווי זיהוי דתיים. יהודי ליבורנו היו רשאים לרכוש עגלה וצמד סוסים, דבר שלא נשמע כדוגמתו במדינות האפיפיור באיטליה.

במשך מאות השנים מאז התקנת הליבורנינה יצא לליבורנו מוניטין כעיר שטוב ליהודים לחיות בה. לפיכך נהרו אליה יהודים רבים, שהביאו לפריחתה הכלכלית. לעשירי העיר היהודים היו קשרי עסקים ומסחר עם כל ארצות הים התיכון וצפון אירופה, וכשליש מבתי העסק בליבורנו היו שייכים ליהודים. בית הכנסת המפואר במקום היה אחת משכיות החמדה בעיר, ונפוליאון היה אורח הכבוד במקום בהגיע צבאותיו לעיר (המבנה נהרס בהפצצות במלחמת העולם השנייה, והעתקו מצוי באחוזה של משפחת מונטיפיורי, שבנה המפורסם, משה, נולד בליבורנו ב-1784).

כניסת צבאו של נפוליאון לעיר, ביוני 1796, הביא להחלת קודקס נפוליאון. חלק בלתי נפרד מתקנון החוקים היה ביטולן של זכויות היתר ליהודים שנבעו מהליבורנינה. לאחר מפלתו של נפוליאון ניצלו פרנסי העיר את ההזדמנות כדי להחזיר את כל החוקים שלפני הכיבוש - פרט לליבורנינה וזכויות היתר של היהודים.

ביטול הליבורנינה הרע מיד את מצבם הכלכלי של היהודים, ואולי זו הסיבה שבמכתב הראשון מציע הדוד איזאקו ד'יזראלי לאנה ולבני ביתה דרך לעקוף את אי-הוודאות הכלכלית החדשה ולהשקיע כסף בבורסה בלונדון. השמועה על הפסקת ההטבות ליהודים בליבורנו פשטה בעולם היהודי והביאה לירידה הדרגתית במספר היהודים בעיר.

חמש שנים קודם למכתב הראשון, ב-1816, מת בנימינו ד'ישראלי והותיר אחריו ליורשיו רכוש רב בסך 35 אלף ליש"ט. הוא היה, כזכור, אביהם של רקלה ושל יצחק וגם סבה של אנה ואחיותיה הקטנות, בנותיה של רקלה. מותו איפשר לבנו לעבור לבית גדול ואופנתי בכיכר בלומסברי, בסמוך למוזיאון הבריטי, שבו בילה את רוב ימיו במחקר ובאיסוף חומר לספריו. סביר להניח שחלק מהכסף שמדובר בו במכתבים הוא חלקה של אנה ואחיותיה בירושה.

עניין חשוב באירופה של אותן שנים היה מלחמת העצמאות היוונית, שהתחילה ב-1821 (ב-1824 נפל במלחמה זו המשורר ביירון, נשוא הערצתם של בני משפחת ד'יזראלי לדורותיהם). אחת ההשלכות היתה ירידה גדולה ברווחי הבורסה ב-1826. עובדה זו מסבירה את תוכנו של המכתב השני מינואר 1827, ואת ההתנצלות של יצחק ד'יזראלי לבני משפחתו בליבורנו על הכסף שכנראה רובו ירד לטמיון. עשרה חודשים אחרי המכתב השני התחוללה נקודת המפנה במלחמה זו: הקרב בנאברינו באוקטובר 1827. ציי המלחמה של בריטניה, צרפת ורוסיה ניצחו שם את הצי העותמאני.

המכתב השני יצא מלונדון ב-23 בינואר 1827 והגיע ליעדו בסביבות 10 בפברואר. אנה מוזכרת בו רק כמוטבת של הכסף, בלי אזכור שמה, אלא רק בתואר "אשתך". מכתב זה רשמי יותר מהמכתב הראשון, וסביר להניח שגם ההפסדים הכספיים הופכים את הכתיבה למשימה לא פשוטה לדוד איזאקו, שהיה אז בן 61 שנה.

לתעתועי הבורסה נודעה השפעה גם על בנו הצעיר והמבריק של יצחק ד'יזראלי, בנג'מין, שהיה אז בראשית ניסיונותיו הספרותיים. עיקר הכסף שהשקיע בבורסה היה של עיתון חדש, "The Representative". את גיוס הכספים והעריכה הפקיד בידי הצעיר המבטיח ג'ון מאריי, המו"ל הנודע של ביירון וידיד משפחה ותיק. לאחר שכספי העיתון נגוזו בשל ההשקעה הפזיזה, נוצר נתק בין שתי המשפחות ונולדה שערורייה, שהביאה את בנג'מין להתמוטטות נפשית. כדי להתאושש יצא למסעו הגדול באגן הים התיכון ב-1-1830, שבמהלכו הגיע גם לארץ הקודש.

הנה שתי האיגרות ופרק מרומאן בכתובים.

* מדובר בשלושה אנשים ממשפחת טדסקו: בעלה של רקלה, אחיו ובעלה של הבת אנה.

***

איגרת ראשונה: 7 ביוני 1821

לכבוד סניור ג'וזף די סאם טדסקו* / ליבורנו

לונדון, 7 ביוני 1821

אנה היקרה,

דודך יראה לך בוודאות את המכתב הזה - ואני מקווה שעובדה זו ברורה לכל המעורבים בדבר. דודך הוא איש עסקים מעולה ונהיר לו לחלוטין ההסכם הזה.

השאיפה לשרת את כולכם היא המניע היחיד של ההצעה הזאת, שבאמת גרמה לי לא מעט טורח. אך מאחוריה עומד (הרצון להסתייע) בסיכוי של שביתות הנשק הארוכות הללו, כדי שתהיה לך הכנסה מסוימת ולא סכום כסף שתאריכי חיים אחריו.

אני מודה לך מאוד על מכתבך האחרון.

אין לי מה להוסיף אלא את ברכותי לכולם,

שלך בנאמנות רבה

י' ד'יזראלי

איגרת שנייה: 23 בינואר 1827

לכבוד / סניור שמואל די ג'וזף טדסקו / ליבורנו

לונדון, 23 בינואר 1827

סניור סאם די ג'וזף טדסקו,

הסכום נטו של 831.5.3 ליש"ט ישולם ישירות לאשתך לאחר קיזוז מסך 1070.1. אני מצטער כמוך על השתלשלות העניינים חסרת המזל הקשורה להתמוטטות הבורסה, שקרתה יום אחד לפני שקיבלתי את הודעתך. האמן לי שאין אפשרות לצפות מרחוק איזושהי התפתחות במניות. אתם - וגם אנחנו - תלויים בהתפתחות השלום או המלחמה.

בקיץ לא מכרתי את הניירות שלך מפני שהייתי משוכנע - כמו כל העולם - שסיכוני המלחמה לא יפגעו ותהיה עלייה הדרגתית - שאמנם היתה במשך שלושה חודשים, ואז מכרתי ב-80 שאחר כך עלו ל-84. אתה אמרת לי אחר כך שהזדרזתי למכור. כפי שהדברים התרחשו, מיהרתי למכור מיד כשהגיעו החדשות הבלתי צפויות והתפשטה הפאניקה של המלחמה והניירות ירדו ל-76. לכן שמחתי שכמה ימים אחר כך יכולתי לקבל 78 - ערך שיכול לרדת ל-70 אם יתברר שצרפת תצטרף למלחמה.

בשבוע הזה שבו אנחנו מדברים, אלה יכולות להיות ספקולציות ורגע שיש לשלוט בו. למשל, אילו הגיע אלי מכתבך יום או יומיים קודם לכן, אני חושב שהייתי יכול לקבל את המחיר הגבוה. פעלתי למענך בדיוק כפי שהיית פועל למעני. הייתי משוכנע שהמניות עולות ואין שום סיכוי לירידה. היתה ציפייה שיתרחש אירוע, שאמנם התרחש, אבל אף אחד לא צפה (שיתרחש כך).

אני מאחל לך ולאשתך את כל האושר האפשרי. הזכר אותי לאביך הטוב ולעלמות הצעירות.

שלך בכבוד רב,

י' ד'יזראלי

(נ"ב) אמור לאביך לרשום שבחשבון הבא שירשום לעלמות הצעירות יוריד 35 ליש"ט מ-110 ליש"ט כך שהריבית תהיה 52.10 ליש"ט. לפני יומיים הערך היה 78 ועכשיו - 79.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו