בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מניפולציה של טבח

תגובות

בפליאה ובשעשוע קראתי במוסף "תרבות וספרות" מ-25 באפריל את רשימתו של הפרופסור עמנואל סיוון, טקסט מלא באי-אמיתות נגד השיח האינטלקטואלי בכלל ונגד אלן באדיו בפרט. מעניין לראות סימפטום קלאסי בפעולה: חלקים נרחבים מהאינטליגנציה הישראלית נהנים לבקר את ישראל מבית, ובמקביל להשתתף בציד המכשפות נגד האינטליגנציה האירופית והאמריקאית המבקרת את ישראל.

סיוון נתן לי את הכבוד, יחד עם ידידי המלומדים אלן באדיו וג'ודית באטלר, להיות המחברים של הספר "מה רוצה יהודי? על דו-לאומיות ורוחות רפאים אחרות" בהוצאת הספרים של אוניברסיטת קולמביה. אילו עיין כהלכה בספר הנפלא הזה, היה יודע שהספר נכתב על ידי אודי אלוני, מחבר ישראלי, המעורה לחלוטין בחיים התרבותיים, האינטלקטואליים והפוליטיים של מדינת ישראל ושל הפלסטינים, וחפץ בטובת שני העמים גם יחד. אף אחד משלושתנו לא מתיימר לגזול מאלוני את הקרדיט לספרו. לו הכותב היה מתעמק גם במאמריו של אלן באדיו בספר, היה רואה שהם אינם עוסקים בשאלת הדו-לאומיות אלא אך ורק בשלושת סרטיו של אלוני: "מלאך מקומי", "מחילות" ו"קשמיר: הדרך לחופש". תרומתו של באדיו בספר היא במאמריו על שיח האמנות של אלוני ויחסה לפוליטי, ולאו דווקא על פיתוח תיאורטי של המחשבה הפוליטית הדו-לאומית.

אם מאמרו של סיוון בא לתקוף את אלן באדיו כמייצגו של "אינטלקטואל אנטי ציוני אירופאי", הרי שזו עדות להפיכתו של אינטלקטואל ישראלי מכשיר תעמולה של ממשלתו. בצרפת ובישראל אירגן הלובי הישראלי מסע השמצה נגד באדיו, כאילו הוא אנטישמי. דיון בשיח הדו-לאומי הוא נושא דיון לגיטימי, אבל לא כן הניסיון שעושה סיוון להשוות את הטבח שהיה בקמבודיה לרעיון הדו-לאומי הוא מניפולציה, בדיוק כמו הטיעון המרכזי של סיוון, שמי שהודה בטעותו בהקשר למצב פוליטי מסוים אינו רשאי להביע שום דעה בהווה.

לכן אין זה רלבנטי לשאול מה יהיה בעוד 15 שנה, כפי ששואל סיוון, ולרמוז שבאדיו, בתמיכתו בפתרון מדינה דו-לאומית, עשוי להביא לרצח עם כמו בקמבודיה. יש להכיר בעובדה שכרגע, ולא בעוד 15 שנה, יש מדינה אחת דו-לאומית בעלת גוון גזעני ופרקטיקה של אפרטהייד. היום, חובת ההוכחה היא על מאמיני "שתי המדינות לשני עמים" דווקא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו