בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הרי לפנינו משורר!"

2תגובות

"הרי לפנינו משורר! משורר ממש, משורר אמיתי. אתם שואלים מאיזו אסכולה? לא מזו ולא מזו! שמא הוא עצמו אסכולה וללמוד אותה אנו צריכים"? את המחמאות האלה, שדומה שאין גדולות מהן למשורר, הרעיף ביאליק על ש. שלום. "בניגוד למשוררים אחרים, שעולמם פשוט וגלוי והם מסבכים אותו בלשונם, עולמו של ש. שלום הוא מורכב ומסובך, והוא מפשט אותו בלשונו".

לפני שישים שנה בדיוק, בקיץ 1952, החל ש. שלום לכתוב את יומנו האישי. לפני כמה שבועות התגלה היומן במקרה בארכיון "גנזים" שבספריית בית אריאלה בתל-אביב, על ידי ההיסטוריונית וחוקרת הספרות ענת פרי. היא מצאה אותו בין פנקסים רבים פרי עטו, המכילים גם יצירות, מסות ומאות מכתבים.

ש. שלום הוא שלום יוסף שפירא. את האות ש., קיצור של "שיחיה לנצח", הוסיפו לשמו הוריו בילדותו, סגולה להבריאו ממחלתו. כשבגר, אימץ אותה כחלק מכינויו הספרותי. הוא נולד ב-1904 בעיירה פרצ'ב שבחבל לובלין בפולין, והתחנך על ברכי החסידות והקבלה בחצרות האדמו"רים בני משפחתו. אביו היה האדמו"ר אברהם יעקב שפירא מדרוהוביץ שבאוקראינה. בן שישים החל האב לעסוק בציור, וכונה לאחר מכן "האדמו"ר המצייר". בווינה, שאליה נדדה משפחתו במלחמת העולם הראשונה, החל לכתוב שירים בגרמנית, בהיותו נער, אך נדר נדר לעבור לעברית וקיים את נדרו עם עלייתו לארץ ישראל עם משפחתו, ב-1922.

תחילה גר בירושלים. שלוש שנים אחר כך הצטרף ש. שלום למשפחתו ולקבוצת החסידים שייסדו את כפר חסידים בעמק זבולון, ועבד שם כמורה. בכפר חלה בקדחת. כל חייו היה איש חולה - דבר הניכר מאוד במכתבים וביומנו. בהמשך עזב וקיבל משרת הוראה בראש פינה. ב-1930 בילה שנה בכמה מבירות אירופה, שם התחתן עם הכנרית אורה פריד מגרמניה. כששב לארץ-ישראל, ב-1931, קיבל משרת הוראה בעיר העתיקה בירושלים ולאחר מכן עבר לחדרה ולרחובות. שם התמסר לכתיבה ספרותית.

חלק מיצירתו היא פרוזה אוטוביוגרפית, כמו ספרו "יומן בגליל" (תרצ"ב), שמספר על קשר רומנטי שהיה לו עם פלסטינית. ספר אחר פרי עטו, "הנר לא כבה - רומן מחיי משורר בארץ" (תשי"ב), מבוסס על קשר אחר שהיה לו - עם רופאה שהתאבדה כשהבינה שלא יעזוב למענה את אשתו. לצד זאת כתב שירים רבים, ובהם ביטא רעיונות קבליים, חסידיים ולאומיים. בשנות השישים היה במשך כמה שנים יו"ר אגודת הסופרים העברים.

פרק חשוב בביוגרפיה שלו הוא היכרותו עם מקס ברוד - הסופר שהציל ופירסם את כתבי קפקא. השניים נפגשו בפעם הראשונה ב-1939, זמן קצר אחרי בואו של ברוד לארץ. ברוד עבד כיועץ בתיאטרון "הבימה", ועיבד את הליברית שכתב ש. שלום לאופרה "דן השומר" מאת מרק לברי, הנחשבת לאופרה העברית הראשונה. הקשר בין השניים נמשך שלושים שנים, עד מותו של ברוד ב-1968.

ש"י עגנון שם בפיו של גיבור הרומאן "שירה", ד"ר הרבסט, שורה שלקוחה מסונטה של ש. שלום: "בשר כבשרך לא במהרה יישכח", בשעה שהוא הוגה בשירה.

יומנו של ש. שלום כולל 11 עמודים בלבד. שאר דפי הפנקס ריקים. הוא החל לכתוב אותו לפני שישים שנה - בכ"א בתמוז תשי"ב - 14 ביולי 1952. ש. שלום התגורר אז עם רעייתו אורה בדירה שכורה בחדרה. שנה לאחר מכן נענה להזמנתו של ראש עיריית חיפה, אבא חושי, ועבר לגור בעיר במימון העיר, כחלק מפרויקט שבמסגרתו עברו לחיפה סופרים מפורסמים.

היומן נפתח, כמקובל לעתים ביומנים אישיים, בהתייחסות למועד הכתיבה ולסיבתה. "כ-כ"א בתמוז תשי"ב. בתאריך זה הנני מתחיל לרשום יומן. תאריך רב אחריות הוא. ואמנם, יומן של אחריות יהא זה - כלפי עצמי, כלפי האומה, כלפי השיר". כ' בתמוז היה יום מותו של הרצל, חוזה המדינה. כ"א בתמוז - יום מותו של ביאליק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו