בקצרה - בקצרה - הארץ
בקצרה
עלית קרפ
23/11/2011 | 12:00

קפה?

אריה דרור. הוצאת רימונים, 240 עמ', 92 שקלים

אורי, חייל בחיל השריון שמתגורר בעכו, מנהל בקיץ 1966 מערכת יחסים רצינית עם אניה, בלונדינית תכולת עיניים, שאמה יקית ואביה רומני. אמה של אניה סובלת ממשבר נפשי מתמשך: היא בקושי מתפקדת, לבושה ברישול ומעשנת ללא הרף. כשאורי בא לבקר את אניה הוא לא תמיד מוצא אותה, וכשאמה מציעה לו כוס קפה היא מספרת לו את תולדות חייה. מתברר, שהיא גרמניה גויה, שהצטרפה בזמנו לשורות ההיטלר יוגנד והיתה כולה חדורה ברצון לשרת את הרייך השלישי, עד לשלב ההתפכחות. אבל כיצד הגיעה אשה כזאת לחיות בעכו עם בעל יהודי ולגדל שלושה ילדים במדינת ישראל? זאת השאלה שסביבה נכרכת עלילת הספר הזה ואריה דרור מצליח לשמר את המתח סביבה ברמה כזאת או אחרת כמעט עד לסיומו על אף שזהו ספר בדיוני, הוא מסתיים באופן ריאליסטי ובסיפור שכבר שמענו כמותו בעבר.

גם אם לא מדובר ביצירה ספרותית חשובה, הספר מגולל סיפור מעניין שמעלה שאלות רבות ונדמה לי, שטרם סופר כמותו מנקודת מבט ישראלית.

מפת העולם הבלתי נראה

טאש אוו. מאנגלית: ענבל שגיב-נקדימון. הוצאת גרף, 398 עמ', 94 שקלים

האחים יוהן ואדם, שהופרדו לאחר שאומצו על ידי משפחות שונות, הם סמל העובר כחוט השני בספר "מפת העולם הבלתי נראה". יוהן, הגדול, אומץ על ידי משפחה מלזית עשירה, ומסמל את האופן שבו נפלה אינדונזיה לידיהם של העשירים החדשים והמושחתים. אדם, שאומץ על ידי קארל, אזרח אינדונזי ממוצא הולנדי, מסמל את העבר הקולוניאליסטי של אינדונזיה. כבר בתחילה הספר נעלם קארל ואדם פונה לעזרתה של מרגרט, ידידתו של קארל משכבר, שגם היא ממוצא זר, על מנת שתסייע לו למצוא אותו. אלא שכל מאמציה של מרגרט עולים בתוהו, מכיוון שאינדונזיה של שנות ה-60 שבהן מתרחשת עלילת הספר היא מקום סוער מאוד. טאש אוו כתב ספר שיומרתו גדולה מהכישרון של מי שכתב אותו, והוא מנסה לכלול בו הכול: אירועים היסטוריים, משברים משפחתיים ואישיים, תיאורים של אינדונזיה ושל אנשיה, ניתוחים פוליטיים וסמלים אישיים, פסיכולוגיים ולאומיים.

הספר הזה בעיקר מעורר געגועים ליצירותיהם של דוריס לסינג ושל ג'"מ קוטזי, שיודעים לתאר את הקולוניאליזם ואת תוצאותיו כסיפורים אנושיים ולא כהטפות מוסר.

כל הדברים היפים

אבנר שפע. הוצאת גוונים, 175 עמ', 75 שקלים

יונתן גוטליב מגיע לברצלונה כדי ללמוד לתואר שני במנהל עסקים. הוא מתגורר ביחד עם אנדי, שמכיר לו את מייק דיאבלו ואת לילי בלומברג, אמריקאים אובדי דרך, שראשם מלא אלכוהול וסמי הזיה. השעמום מוליך את השלישייה הזאת בדרכים מוכרות של ניסיונות התבדרות אינסופיים, עוד סמים ועוד אלכוהול, כששני הגברים מאוהבים בבלומברג היפהפייה והיא בכלל חיה עם גבר מבוגר ממנה כי היא רוצה שלום וביטחון כלכלי. כשבלומברג נוסעת לניו יורק עם החבר שלה וגוטליב מקבל משרה בסן פרנסיסקו, החבורה מתפרקת. אחרי כמה שנים נפגש גוטליב עם דיאבלו וכמה חודשים מאוחר יותר הוא מקבל ממנו גלויה שבעקבותיה הוא יוצא לחפש אותו בהודו וגם מוצא.

אבנר שפע מנסה לכתוב על חוסר המשמעות של החיים ועל הניסיון לצקת בהם תוכן, אבל התוצאה בעייתית: הוא מציף את הקורא בקלישאות, בפטפטת רגשנית ונרקיסיסטית. אפשר כמובן להקדיש מלה או שתיים לעריכה של הוצאת גוונים, שמפרסמת זוועות לשוניות כמו "קפץ למסקנות", "נפל לשינה עמוקה" ושאר מיני תרגימה ובעיקר תרגומית קלוקלת, אבל זה חסר טעם, כי אפילו עריכה משובחת לא היתה מצילה את "כל הדברים היפים" מעצמו.

0
 
הוספת תגובה

תודה!

תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת

אנא המתן...