כיצד האחים והאחיות שלנו משפיעים עלינו

ספרו של ג’פרי קלוגר, "אפקט האחים", חוקר את האחים והאחיות שלנו, קרובי המשפחה הכי מוזנחים שלנו, אלה שיישארו איתנו עד סוף הריקוד

נירית בן ארי
נירית בן-ארי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נירית בן ארי
נירית בן-ארי

אפקט האחים: מה היחסים בין אחים ואחיות מגלים עלינו

ג'פרי קלוגר. תירגמה מאנגלית: דפנה לוי. הוצאת מודן, 317 עמ’, 96 שקלים

אני הבת הבכורה, שהפכה את אמי ואבי להורים בפעם הראשונה, והעובדה הזאת לא נשכחה ממני לאורך שנות ילדותי והתבגרותי. לפני מותה כתבה לי אמי מכתבים שנפתחו במלים "לנירית בתי הבכורה". בציון מקומי במשפחה היא סימנה את העול שנושאים הבכורים והבכורות. בכל שנות התבגרותי הייתי טורקת את דלת חדרי בפניה של אמי לעתים קרובות, ואילו אחותי, שנולדה שלוש שנים אחרי, היתה נכנסת איתה למיטה הזוגית של ההורים, הן היו צופות ב"היפים והאמיצים", ואז יוצאות לשופינג וסידורים. לא נטרתי טינה לאחותי הקטנה על שיחסיה עם אמי התנהלו על מי מנוחות, כי בתוך המרובע המשפחתי סימלה אחותי בעיני עוגן של שקט ושלווה בתוך הכאוס של יחסַי עם ההורים. בזמנים שהיינו ארבעתנו ביחד, נוכחותה של אחותי הפיגה את המתח. במושב האחורי של המכונית, בחזרה מביקור אצל הסבא בחיפה או הדודה בעומר, כשברקע "שירים ושערים" ושקט דרוך, הייתי רוכנת לעברה ומכריזה לאוזני הורי: הלחיים הכי מתוקות בעולם! ומנשקת את לחייה במשך דקות ארוכות. אחותי לא דחפה אותי מעליה, המתח במכונית הופר לרגע, ובלחייה הרכות מצאתי עיר מקלט.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ