יומנים בשואה

סולידריות בגטו ורשה

לפעמים הזיכרון מתחכם לשִכחה ושולח ד"ש מן העבר, כמו היומנים של קופל ומירה פיז'יץ שהתגלו לא מכבר ועוזרים לקוראים להבין לנפשם של הניצולים

בני מר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בני מר

העוד ייוותר מי שיבכה? יומן ומכתבים של משפחה מגטו ורשה

תירגמו מיידיש ופולנית: ויקי שיפריס ואלכסנדר נצר. עורכת: חוי דרייפוס. 
הוצאת יד ושם, 338 עמ'

בתו של ר' חנינא מתה, מספרת הגמרא במסכת שבת (קנא ע"ב), אך הוא לא בכה עליה. אשתו, שהיטב חרה לה הדבר, שאלה אותו במרירות: "תרנגולתא אפיקת מביתך?" (=תרנגולת הוצאת מביתך?) והוא השיב בשאלה: "תרתי – תכלא ועיורא?" (=שניים – שכול ועיוורון) – כלומר, האם צריך להוסיף על צרת השכול גם את צרת העיוורון שתבוא עלינו מרוב בכי?

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ