סיפורה של ספרייה שהיתה מרכז התרבות של יהדות וילנה

תלמידי חכמים ומלומדים חילונים, קוראי עברית ויידיש - כולם ישבו זה לצד זה בספריית שטראשון בווילנה. עד שהנאצים חיסלו אותה ואת קוראיה

נתן כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נתן כהן

מ”לקוטי שושנים” ועד “בריגדת הנייר”: סיפורו של בית עקד הספרים ע”ש שטראשון בווילנה

פרידה שור. הוצאת המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ודיונון, 248 עמ’

"אשרייך ווילנא שזכית לאוצר הספרים אוצר הרוח והמחשבה אשר בו נתפאר ואליו גאוותנו כל הימים" - כך כתב הסופר והעיתונאי יוסף הפטמן ב"ספר הזהב" של ספריית שטראשון בווילנה בתמוז תרצ"ג (1933). הפטמן היה אחד מאלפי, ואולי רבבות הקוראים שפקדו את "בית־הספרים אשר לעדת ישראל בווילנה ע"ש הגאון ר' מתתיהו שטראשון ז"ל" ברחוב היהודים מס' 6, ואחד מתוך עשרות רבות של אישים שהנציחו את ביקורם במקום ב"ספר הזהב" של הספרייה. "ספר הזהב" הוכן לקראת ביקורו של ב"ז הרצל בספרייה ב-1903, ביקור שבשל איסור השלטונות לא יצא לפועל. ספריית שטראשון היתה אחד היהלומים היותר בוהקים בכתר התורה והחוכמה של יהדות וילנה למן העשור האחרון של המאה ה-19 ועד לחיסולו של גטו וילנה בספטמבר 1943. יש להודות אפוא על היוזמה לחקור ולחשוף מרכז רוחני חשוב זה לפני הקורא העברי של העשור השני במאה ה-21.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ