רינה ברוך

אילו התבקשתי לתאר את הבעיה על רגל אחת, הייתי אומרת כך: עומד לו המורה ללשון בכיתה ואומר לתלמידיו "שווא בראש המלה הוא שווא נע", ואת המלה "שווא" הוא מבטא פעמיים בשווא נח בראש המלה.

וזאת מפני שתורת ההגה והצורות של העברית התִּקנית, הרִשמית, זו הנלמדת בשיעורי הלשון בבית הספר והמדוברת (פחות או יותר) בפיהם של קרייני החדשות ברדיו ובטלוויזיה, היא תורת ההגה והצורות של עברית המקרא, כפי שמתעד אותה הניקוד הטברני, ולא תורת ההגה והצורות של העברית שלנו, העברית הישראלית. לעברית הישראלית יש כללי דקדוק משלה, והם שונים מכללי הדקדוק של עברית המקרא.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ