בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כיצד התקשורת מגדירה את הערבים כ"סטייה" פלילית

שגיא אלבז מסביר בספרו כיצד אנחנו מסוגלים לחיות עם מיעוט ערבי שאין לו כמעט נוכחות בחיינו. והתשובה היא: דרך הקרימינליזציה שלו

תגובות

דעת מיעוט בעיתונות העברית, מאת שגיא אלבז, הוצאת דיונון, 2013 , 151 עמודים לפני הרבה שנים, כאשר היה בני ילד קטן מאוד, הלכנו ברחובה הראשי, היחיד, של מטולה, לעת פסטיבל שירה. בדרך עצרתי לשוחח עם המשורר והמתרגם סלמאן מצאלחה. אחר כך המשכנו בדרכנו. בני רצה לדעת מי היה האיש. סיפרתי לו, כמו ליברל טוב, שסלמאן הוא משורר, והוא ערבי. בני, היה אז בן חמש, הביע פליאה ואמר שסלמאן לא נראה לו כמו ערבי. שאלתי אותו: "איך נראה ערבי?" והוא ענה לי, ברצינות של ילד בן חמש, את מה שאני נושא עמי מאז כדימוי, מוצלח...

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו