יואב רינון

וינה, אפריל

המשפט הראשון שביקשתי ממורתי המושלמת לגרמנית, סוזנה שטרן, ללמד אותי היה: "אני מוכרח ללכת לשירותים". ולא בכדי. התחושה האינטואיטיבית שלי היתה שברגע שאצליח ללמוד את המשפט הזה לא תהיה לי בעיה להשתלט על השפה כולה. שכן משמעותו העמוקה של המשפט – ולא משמעותו השטחית הקושרת ביני לבין התפרצותו המכוערת והנחותה של הגוף – היא לא פחות מאשר מימוש השאיפה לגשר על הפער בין הוויה לפעולה באמצעות הלשון.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ