בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בתפקיד הראשי: רמת גן

הסרט של רמי לוי "אם נניח, לרגע, שיש אלוהים" היפנט אותי בשוטטות ברחוב ביאליק ברמת גן, בין שמש לגשם, בין אשה לאיש ובין המכולת לחנות הצעצועים

6תגובות

את סרטו האחרון של רמי לוי, "ואם נניח, לרגע, שיש אלוהים", פגשתי לראשונה בסינמטק. הסתכלתי עליו שעה בערך, הנעתי בראשי לשלום ורגלי נשאוני אל רוח הערב. נזכרתי ב"דאגריאוטיפ”, סרט של אנייס וארדה מסוף שנות השבעים, סרט על רחוב דאגר ברובע מונפארנס בפאריס, הרחוב בו חיה וארדה והוא נקרא על שם הפיסיקאי לואי דאגר, ממציא מצלמת הסטילס. בסרט ההוא פגשתי את האופה השוקל במאזניים את בצק כיכרות הלחם ואת אשתו הצחקנית, את רוקח הבשמים המחייך עם אשתו חמוצת הפנים, את נגן האקורדיאון הארמני, את הספר והספרית, את...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו