האשה בזהב |

סיפורו המרתק של אחד הציורים היפים של המאה ה-20

אן־מארי אוקונור מספרת על גלגוליו של דיוקן שצייר קלימט, שהוחרם בידי הנאצים, הוחבא במנזר ועמד במוקד משפט מתוקשר עד שנקנה בידי רון לאודר

הדסה וולמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הדסה וולמן

האשה בזהב
אן־מארי אוקונור. תירגם מאנגלית: יוני רז פורטוגלי. הוצאת פן/ ידיעות ספרים,
454 עמ’, 98 שקלים

בשנת 1943 הוצגה בווינה תערוכה מקיפה של ציורי האמן גוסטב קלימט. את התערוכה אצר פקיד נאצי, והיא היתה חד־פעמית. לא היה אפשר לשחזר אותה, כי ציורים רבים שהוצגו בה נעלמו לתמיד. עם השתלטות הנאצים הוחרמו אלפי יצירות אמנות, אוחסנו במקומות שונים, נמכרו בבתי מכירות, נלקחו לבתים פרטיים של קצינים נאצים בכירים. לקראת סוף המלחמה הוחבאו יצירות רבות במרתפי טירות, במבצרים, במנזרים ובמכרות המלח בהרים. רבות מהן נבזזו, נעלמו, נהרסו ונשרפו. זה היה גם גורלן של יצירות חשובות של קלימט. אבל עבודות רבות שלו שרדו, ועל המרדף אחר אחת מהן, ועל הקשר בין רעש תקשורתי לערכה הכספי של יצירת אמנות, מספר הספר הזה, שהוא המשך ועיבוד לסדרת כתבות של העיתונאית אן־מארי אוקונר.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ