קניוק מת

אני מקדיש ליורם קניוק טור על ישו המת של הולביין כי הולביין הוא היחיד שיכול לצייר את ישו ושהנושא לא יהיה ישו אלא המוות

יונתן הירשפלד
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יונתן הירשפלד

קניוק מת. הסופר שהקדיש את שנותיו האחרונות ללמוד למות מחזיק כרגע בתעודת גמר בהצטיינות. הכרתי אותו מעט אבל היטב. אני מקדיש לו טור על ישו המת של הולביין כי הולביין הוא היחיד שיכול לצייר את ישו ושהנושא לא יהיה ישו אלא המוות. הולביין, כתבתי פה פעם, היה בן בלי דת, קניוק בוודאי היה אוהב את זה.

בראשית שנות האלפיים, כשהייתי סטודנט שנה א’ או ב’ בבצלאל היתה לי אהבה גדולה. היא גרה ברחוב ביל”ו 13 בתל אביב והשכן שלה מלמטה היה יורם קניוק. במקום אחר אספר אם יזדמן על סיפור האהבה ההוא. כעת, משהו על השכן מלמטה. פעם אחת קרה שהייתי אצלה בבית בדיוק כשגמרתי לקרוא את ״דוקטור פאוסטוס״ של תומס מאן. ייתכן שישנה לצדי, איני זוכר. פרק הסיום של הספר הבנוי כולו כסימפוניה הוא מעין קרשנדו גועש וסוחף. טרקתי את הספר ויחף ירדתי במדרגות ודפקתי על דלתו של קניוק. ״למד אותי לכתוב ככה!״ אמרתי לזקן. מבוהל, ללא ספק מופתע, קניוק הרכיב משקפיים והביט בספר שהושטתי לו ואז אמר: ״זה מטופש. הרי תומס מאן כבר כתב ככה. למה שתרצה ללמוד לכתוב כמו מישהו אחר?״

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ