רשמים אחרונים משבוע הספר

והנה סופרת־חברה בדוכן סמוך, והנה עורך שעבדת איתו פעם. ומסדרים לך כיסא ומציידים אותך בעט, וכמו בובה בחלון ראווה, אנשים באים ועוברים על פניך

דורית רביניאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
דורית רביניאן

עוד קצת מחגיגות "שבוע הספר" וחוזרים לשגרה. הסופר, במשך חודשי השנה – שנה שלא מתפרסם מפרי עטו ספר חדש – אין לו יותר מדי מה לחפש בבית ההוצאה לאור. מפעם לפעם הוא מרים טלפון להנהלת החשבונות, מתכתב במייל עם מזכירת המערכת, מדבר עם היח”צנית כשצריך. אבל כשמגיע "שבוע הספר", כמו בכנס משפחתי שנתי, הוא פוגש בדוכן ההוצאה את כולם: את אנשי הייצור ואת אנשי המחסן, את אנשי השיווק ואת אנשי ההפצה. אלה הם קצת כמו מחותנים שקרובים לו מ"הצד השני", הצד הפיסי הממשי של ספריו; שמכירים אותם מהצד התכליתי של הקטלוגים ושל ספירות המלאי ושל מהדורות הדפוס. גם במקרה הזה, כמו דודים ודודות, אחרי לחיצת היד החמה והנשיקות על הלחי, הם תמיד מתעניינים אצלו: "נו, מתבשל משהו? מה עם ספר חדש?"

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ