מה קורה כשסופרים יוצאים לחופשה

רגשות אשם הם כמעט גזירת גורל במקצוע הזה: סופר. כמו כל עוסק עצמאי, כמו בעל קיוסק או חנווני, לא בקלות אתה מפרגן לעצמך הפסד של ימי עבודה

דורית רביניאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
דורית רביניאן

הנה מגיע התאריך שנקבע אי אז בחורף, כשבדחף של רגע, בדיל באינטרנט, הזמנת לכם את כרטיסי הטיסה ואת החדר במלון. הנה קיץ, ואתה קם מעל שולחן הכתיבה ויוצא לחופשה בחו"ל.

ואף על פי שבתור פרילנסר, בתור בוס תובעני ומחמיר של עצמך, אתה לא במיוחד מרוצה מקצב העבודה שהפגנת בזמן האחרון; ואתה לגמרי לא בטוח, לאור ההתקדמות שהשגת בסיפור, שבכלל מגיע לך לצאת לחופש – הבוס אף פעם לא מרוצה, אתה מזכיר לעצמך, מסית נגדו בחשאי, המעביד הכי קשוח ונצלני שהיה לך אי פעם זה אתה לעצמך. דווקא עכשיו? ממשיך הבוס הפנימי, מעקם את האף, דווקא כשעלינו על איזה גל וצברנו כזאת תנופה? ומי כמוך יודע כמה לילות של שכתובים ומחיקות ארבנו לרגע הזה, כמה שברירי וחמקמק המומנטום הזה, הוא נאנח וסופק כפיים, ככה לעזוב הכל ולנסוע?

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ