מחווה קולנועית נפלאה לחלוצות ולחלוצים של העמק

סרטה של מיכל אביעד, שבו מככבים הרהוריהן ומכתביהן של ארבע חלוצות מעין חרוד, ממחיש כיצד הקולנוע הוא המדיום היעיל ביותר כדי לבטא געגועים

יצחק לאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יצחק לאור

החלוצות, סרטה של מיכל אביעד; תסריט: ערה לפיד ומיכל אביעד; עריכה: ארז לאופר; תחקיר: תמר כץ ומיכל אביעד; מוסיקה: יונתן בר גיורא; עיצוב פסקול: אביב אלדמע; הפקה: עדנה ואלינור קוברסקי, בהשתתפות קולות השחקניות: נעה ברקאי, רותם זיסמן־כהן, סיוון לוי, מאיה מרון ורוני קידר.

הקולנוע הוא בוודאי המדיום היעיל ביותר כדי לבטא געגועים, מלה שעדיין לא נשחקה בעברית כמו שנשחק הסינונים האיטלקי שלה, נוסטלגיה. ובכל זאת, אין כמו הקולנוע כדי לברוא את מה שהיינו רוצים לאחוז בו, את העולם האבוד. רק כאן יש לנו אשליה בת שעה וחצי, שעולם שלם מוכנס מלוא החופן פנימה, אל האולם, אל החדר. זהו המדומיין המובהק ביותר, וזה כוחה של מצלמת הקולנוע, שהיא מביאה אלינו ממשות. זה גם מה שעולה מסרטה של מיכל אביעד, מין שחזור מקצועי של "סרט ישן מאוד", וכולו געגועים עמוקים לאנשים, ובעיקר לנשים, שלא זו בלבד שאינם כבר, אלא הניסוי שלהם כבר מזמן לא מתקיים.