על הצצה והסתרה בציור המהפכני של גוסטב קורבה

הרצון לראות מה יש לכל הוונוסיות והמריות הארוטיות של כל תולדות האמנות בין הרגליים מתנקז לציור "מקור העולם" של קורבה - ואז מתאיין

יונתן הירשפלד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יונתן הירשפלד

בקיץ שעבר סיפר לי חבר את הסיפור הבא: כשהיה בדרכו חזרה מהים לרכב ראה בבית קפה, נאמר שלושים מטר ממנו, חבורת נערות יושבות ושותות להנאתן. אחת מהן, שהיתה ממש מולו ישבה עם רגל אחת על הכיסא כשחצאיתה מורמת קלות ומבעד לפישוק הקל של רגליה היה נדמה לו, לאותו חבר שסיפר את הסיפור, כי הוא רואה את תחתוניה. התרגשות אחזה בו. התרגשות של מציצן. של מי שעובר עבירה. שהולך על קו דק. שהרי מבט ממושך וממוקד הוא התבזות במקרה כזה. והיה גם לחץ הזמן. כרגע הוא 25 מטר מהן, כרגע עשרים וכך הלאה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ