בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המוסיקה של השירה הישראלית

אחרי שהאזנתי לביצוע מושלם של נגן הקאנון, אריאל קסיס, קראתי את שיריו של יגאל בן-אריה, שיש בהם מהילה נכונה של מוסיקת הפוליטיקה והארוטיקה

10תגובות

במוצאי שבת האזנתי לנגינתם של אריאל קסיס, אמן הנגינה בקאנון טורקי, ווירטואוז הפסנתר גיא מינטוס, בקונצרט במרכז פליציה בלומנטל בתל אביב. אם הייתי מבקש לדמות למשהו את נגינת הקאנון של קסיס, שאני מלווה את התפתחותו כאמן זה שנים אחדות, הייתי מצייר פרח שנפתח ומפיץ את צבעיו וניחוחותיו, או טווס הפורש את מניפת נוצותיו, או מופע של זיקוקין די נור. מלא־כלום, שהן עשר אצבעות ולוח של מיתרים צפופים, מופקת עוצמה קצבית ורגשית שלא אחטא לפסנתר, אחיו המערבי של הקאנון, אם אומר שהוא עולה עליו באפשרויות לעבור בין...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו