בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדוע הנשים אצל חנוך לוין הן בעיקר איוּם

אחרי שקראתי את "נפשות מתות" של גוגול, לא יכולתי שלא לפגוש את הקריאה של לוין בספר הזה. במלאות 14 שנים למותו

תגובות

ביום ראשון ימלאו 14 שנים למותו של חנוך לוין. ארבעה חודשים לאחר מכן ימלאו לו שבעים. פרסי התיאטרון שחולקו בשנת חייו האחרונה, בחסות הקאמרי, ניתנו לכל מיני יוצרים והצגות. "אשכבה", למרבית ההפתעה של קהל זוכרי הרגע שעבר, זכתה במעט פרסים. מעט מדי. לא המחזה. אנשים שוכחים מהר, בעזרת ה"מובן מאליו", שלוין היה מחזאי של קבוצה מצומצמת, יחסית. בעיקר בתל אביב. לעומת הלהיטים הענקיים שרצו על בימות התיאטרון של שנות התשעים, הסתפק הוא בפלח צנוע. בהיכלות התרבות האזוריים, שקנו חבילות מכל התיאטראות המרכזיים –...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו