מדוע אסור לעבור לדיור מוגן

שני ספרים חדשים עוסקים באומץ בקבוצה מוחלשת מיוחדת במינה: הזקנים והזקנות. אחד מצביע על אפלייתם בחברה ואחר מזהיר ממעבר לבתי אבות

עמיה ליבליך
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עמיה ליבליך

גילנות בחברה הישראלית
עורך: ישראל דורון. הוצאת מכון ון ליר/ הקיבוץ המאוחד, 242 עמ’, 88 שקלים

מבוא לגן עדן: חיים באתר עכשווי של זיקנה
אביבה קפלן. הוצאת רסלינג, 262 עמ’,
94 שקלים

נכון, העולם היום הוא עולמם של הצעירים, ואפשר לראות את הזקנים והזקנות בחברה המודרנית כקבוצה מוחלשת. אבל זו קבוצה מוחלשת מיוחדת במינה, שכן כל אחת ואחד מאיתנו – אם נזכה לאריכות ימים – נשתייך אליה במוקדם או במאוחר. בבעיית הגילנוּת נתנסה כולנו. מה הסטריאוטיפ המקובל של אדם זקן, איש או אשה, בחברה הישראלית בת זמננו? זו שאלה עיונית מעניינת לחקירה. ובאופן מעשי יותר: האם אפשר לפסול אדם לתפקיד רק בגלל גילו הכרונולוגי, ללא שום קשר לכישוריו? האין זו אפליה הדומה לאפליה על בסיס מגדר, גזע, העדפה מינית, או כל אפליה שהיא?

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ