סיפורי האהבה הנכזבים של לאה גולדברג

שרה בן־ראובן משתמשת ביומנים ובמכתבים של גולדברג, שראו אור בעשור האחרון, כדי לבחון את יחסי המשוררת עם אביה ועם 12 הגברים שבחייה

אילת נגב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אילת נגב

כעץ באפלת היער: על אהבותיה של לאה גולדברג
שרה בן־ראובן. הוצאת שוקן, 184 עמ', 88 שקלים

נכון עשתה שרה בן־ראובן שפתחה את ספרה על אהבותיה של לאה גולדברג בפרק על יחסיה עם אביה. ולא רק בגלל הפירוש הפרוידיאני הרגיל: הבת המתחרה באמהּ והאב שיוצר את הדפוס הגברי הראשוני שיקבע את בחירות בתו בעתיד, אם לדמיון ואם להיפוך. אצל לאה גולדברג, ההשוואה המתבקשת מורכבת הרבה יותר. אובדן צלילותו של האב בעקבות ההתעללות שעבר במלחמת העולם הראשונה היה החוויה המכוננת בחייה של בת השמונה. הילדה החכמה, האינטלקטואלית, הזדהתה מלכתחילה עם אביה יותר מאשר עם אמה. אבל התערערותו חידדה את מודעותה למחלת הנפש המשפחתית - גם אחיו של אביה מת בבית מחסה לחולי נפש - ועוררה בה חשש לשפיותה־שלה ולאפשרות של יצירת קשר עם גבר; אִם תהיה לאֵם, אולי תעביר את המחלה ותגרום לקרובים לה סבל כפי שגרם אביה. מהצד האחר, בהיעדרו של האב כדמות סמכותית התגעגעה למורה דרך רוחני, וכמה מאהבותיה, האפלטוניות בדרך כלל, היו גברים מבוגרים ממנה בשנים. אהבות אחרות, לצעירים ממנה, שיקפו את געגועיה לבן שלא היה לה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ