בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השונות הגמורה של רמברנדט

בחלל הגדול של ה"גמלדה גלרי" אני עומד מול דיוקן הנדריקה שטופלס ואומר בעברית ובקול רם: "הוא חייזר, רמברנדט. הוא חייזר"

2תגובות

רמברנדט לא מאפשר רציפות. העין לא מוצאת נקודת התחלה ולא מסלול טבעי לשוטט בו על פני הציור. בהתאם, המחשבה אינה יכולה לשרטט לעצמה גבולות מִתאר. דברים שונים מאוד זה מזה עולים על דעתי כשאני עומד מול הדיוקן הזה ב"גֶמֶלְדֶה גלרי" בברלין. את רובם איני רושם כאן. ופתאום עולה על דעתי שאת הטור הזה יש לכתוב בכתב יד. ולנסוע, ולהגיש אותו, פנים אל פנים, לכל אחד מקוראי "תרבות וספרות". לטהר את הניכור של השעתוק. עם כל העיסוק האובססיבי של השנים האחרונות בזיהוי ואותנטיזציה של רמברנדטים, כאילו צריך...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו