האם הגיע הזמן לוותר על הכתב העברי

הבלשן עוזי אורנן, בן 90, תומך במעבר מהכתב העברי לכתב הלטיני ומשוכנע שתפקיד האקדמיה הוא להעמיד את החלופות - והעם יחליט, לא העלית

צביה ולדן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
צביה ולדן

בראשית היה השפה
עוזי אורנן. הוצאת האקדמיה ללשון העברית, 310 עמ', 98 שקלים

הבלשן העברי, הצעיר בן ה–90, פרופ' עוזי אורנן, שנולד כעוזיאל היילפרין, היה אמור בכלל להיות מהנדס. אלא שבשנת 1944, בהיותו פעיל במחתרת האצ"ל, הגלו אותו הבריטים למחנות מעצר באריתריאה, בסודאן ובקניה. שם, בעודו מתכונן לבחינות במדעים, החל לכתוב שיעורי עברית לעמיתיו במחנה. כך נולד ספרו הראשון “דקדוק הפה והאוזן”, שעליו גדל דור שלם של דוברי עברית ואף של בלשנים. זה לא מפתיע שבן הזקונים של המחנך העברי יחיאל ושל הגננת פנינה הוכברג, שבשנת 1909 פתחו בוורשה את גן הילדים העברי הראשון מחוץ לארץ ישראל, הלך בדרכיהם ופנה לעברית. כך עשו גם שני אחיו - אוריאל שנעשה המשורר הכנעני יונתן רטוש והבלשן פרופ' צבי רין.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ