קפקא והסכנה הפטישיסטית של המסורת

השאלות "למי קפקא שייך?" ו"למי שייכים כתביו?", שהתעוררו בין היתר בעקבות ריב הירושה על כתבי היד שלו, סותרות את עצם התחביר של קפקא

גלילי שחר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גלילי שחר

"משל הטבעות", המסופר מפיו של היהודי במערכה השלישית של המחזה "נתן החכם" לגוטהולד אפרים לסינג, מדבר על אב לשלושה בנים אהובים באותה מידה, שמבטיח להוריש את טבעתו לכל אחד מהם. כדי לעמוד בהבטחתו יצר שני העתקים מושלמים של הטבעת המקורית, כך שלא ניתן היה לזהות מי משלוש הטבעות היא המקורית ומי היא הזיוף. נתן החכם השווה את הטבעות לשלוש הדתות, הטובות כל אחת בדרכה. המשל בכללותו היה למין מניפסט של הסובלנות, ונדון פעמים רבות כביטוי לאותה "מורשת יהודית־גרמנית" במובן של עדות על אפשרויותיה של היטמעות מאושרת בתרבות האירופית, או מן הכיוון השני - בתור ראייה לאהבה נכזבת, ושיחה שלא התקיימה בין יהודים לגרמנים. דיונים אלה – מקצתם נכונים לזמנם - כבר התמצו מיצוי רב. אך יש בו במשל זה (ובנמשליו) שארית שמתוכה צריך להעיר הערה ראשונה על אותה "מורשת יהודית־גרמנית".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ