המסע מחצר סאטמר אל החופש

האהבה לספרים הצילה את דבורה פלדמן, שעזבה את החסידות המסוגרת והאנטי-ציונית והגיעה לבסוף אל היהדות הפרטית שלה

יהודית רותם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יהודית רותם

המורדת: מחצר סאטמר אל החופש
דבורה פלדמן. תירגמה מאנגלית: צילה אלעזר. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 302 עמ', 94 שקלים

שני עמודים בסוף ספרה "המורדת: מחצר סאטמר אל החופש" מקדישה דבורה פלדמן ל"שלמי תודה" נרגשים לכל מי שסייע לה בכתיבת הספר ובהוצאתו לאור. איני מכירה איש מהם, אבל את דבורה פלדמן אני מכירה מקרוב. לא אותה ממש, אלא את דמותה, כפי שהיא מופיעה בספרה המרתק, האנושי והנוגע ללב. המסע שערכה מזכיר לי את המסע שלי, שערכתי לפני שנים רבות. קווי הדמיון והשוני הציפו את לבי וגרמו לי לדמוע גם בפרק התודות. ואל יהא פרק זה קל בעיניכם; מצאתי בו ניחומים והוכחה כי דבורה פלדמן, "דבוֹיְרֶה" כפי שקראו לה סבה, זיידע, וכל מי שהכירוה, יצאה לא רק משעבוד לחירות, אלא גם מבדידות וניכור לסביבה אנושית תומכת ומקבלת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ