בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

40 שנה למלחמה

הקהילה שפתאום נאלצה לצלוח ים של שכול

"צרור חיים" מספר את סיפורו של קיבוץ גבעת חיים איחוד, שאיבד שמונה מבניו במלחמת יום כיפור. האם אפשר היה לחזור לשגרה אחר כך, והאם צריך בכלל?

34תגובות

צרור חיים מוטי זעירא. הוצאת כרמל, 179 עמ’, 84 שקלים לרגע נדמה שזה לא ספר לרבים. אולי זה עלון פנימי של הקיבוץ, מעין ספר זיכרון מקומי לנופליו. אבל רק לרגע. דבר מוזר קרה לי בקריאה. מתי בכיתי בפעם האחרונה, האם אני בוכה עכשיו? ואיזה בכי זה, בעצם, של עצב או של חרון? מאז אוקטובר 1973, מאז המלחמה ההיא, אני מתקשה להבדיל בין אש למים, בין התוכחה לאבל התמיד. העולם הספיק לחזור לתוהו ובוהו של כפירה בעיקר: לא רק איך נפלו גיבורים, אלא גם למה נפלו ועל מה. מלחמת יום הכיפורים היא המלחמה הכי מיותרת...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו