תצוגת הכוח של קראווג׳ו

בציור "ניצחון האהבה" קראווג׳ו מציג לעינינו קופידון שאינו תינוק מעופף על שמי תכלת, אלא נער מודע לעצמו וכה ריאליסטי שקשה לדמיין שהוא יכול בכלל לעוף

יונתן הירשפלד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יונתן הירשפלד

חולשתה הגדולה ביותר של הכתיבה האקדמית, איננה, כפי שנוטים לחשוב, יומרתה הנמוכה תמיד (דוקטורטים מסוג "מוטיב החליל בציוריו המאוחרים של יאן סטין"), הלשון המסתייגת תמיד מעצמה והנסמכת על עשרות מראי מקומות בשביל לטעון טענה זעירה ללא שאר רוח. אלו הן ללא ספק בעיות. אבל חולשתה העיקרית של הכתיבה האקדמית היא העיוורון לאיכות. אפשר לקחת ציור מכוער ועשוי גרוע ולנתח את סמליו וסימניו כאילו רק הם קיימים על הבד. קרוואג׳ו מסכל את האפשרות הזאת. האיכות של ציוריו היא חלק מהתוכן. האיכות היא נשאית של תוכן. לעתים היא התוכן. ואין דוגמה מאלפת יותר לכך מאשר ציורו “ניצחון האהבה”.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ