רשימות תל-אביביות

התפילה המיוחדת של דיזנגוף

בתי הכנסת החד קומתיים, הפרושים לכל אורך דיזנגוף עם כיסאותיהם הגבוהים, מתמלאים בהמוני צעירים שמברכים בקול גדול על היין ועל הבירה ועל הצ’ייסר

אברהם בלבן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אברהם בלבן

אני חוזר בשעת ערב מוקדמת מחוף גורדון לביתי החדש. על ספסל בשדרות בן גוריון, סמוך לרחוב בן יהודה, סצינה שכמו לקוחה ממחזה צ'כובי: איש מבוגר, במכנסיים אפורים ארוכים ובחולצה ארוכת שרוולים שאינה הולמת את חום יולי־אוגוסט, יושב בברכיים שלובות, ידיו על ברכיו, ופניו הקמוטות כמו אומרות: זהו, הכול אבוד. לידו יושב איש צעיר (בנו? כנראה בנו, על פי תווי הלסת והאף) ושר בקול חרישי. אני לא יודע רוסית, אבל אני מזהה בנקל את השפה, שפתם השנייה של הורי. אני מגלה בתיק הים שלי שטר לא צפוי של עשרים שקל ומזמין כוס קפה בקיוסק שבשדרה, כרטיס הכניסה שלי למחזה המתחולל על הספסל.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ