ניצחון האמנות של נצרת

כששלטה פה אופנת "דלות החומר", ציירה משפחת ציירים רומנית את תמשיחי הקיר של כנסיית הבשורה היוונית אורתודוקסית בנצרת. מה התיישן יותר?

בני ציפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בני ציפר

בנצרת הערבית, זו שסמלה הוא מעיין הבתולה והעץ שמעליו, נוסד לפני שנה, במימון העירייה ובשיתוף עם אוניברסיטת חיפה, שנתון מדעי בשפה האנגלית, "Nazareth: Archaeology, History and Cultural Heritage", פרסום יוצא דופן ברמתו המדעית הגבוהה ובהפקה המוקפדת שלו. העורכים הם ההיסטוריון הפרופ' מחמוד יזבק, ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, ושריף שריף צפדי, דוקטורנט בתולדות האמנות, הממונה על שימור אתריה של נצרת, איש שסקרנותו לקחה אותו לאיטליה ולקפריסין לסדנאות הגדולות לשימור אמנות. הוא שב לעיר נחוש להפוך אותה למקום שיוכר עולמית כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. לא מכבר הוזמנתי לְערב, לרגל יציאתו לאור של הגיליון השני של השנתון, שהתקיים בבית התרבות על שם מחמוד דרוויש, לא הרחק מבית החולים הצרפתי בעיר. השנתון הכפיל בשנה אחת את נפחו פי שניים ומגוון הכותבים הבינלאומי ורמתם הגבוהה של המאמרים אינם יכולים שלא להפעים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ