בשורת הגאולה של חיים גורי

"הייתי נביא שקר", מודה גורי, "נמשך סומא אל הבדוי, מהמר על ניסים". עכשיו הוא אחוז חרטה שאיחרה את המועד. פרק אחרון על שירתו המאוחרת

דן מירון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דן מירון

> למאמר הראשון בסדרה

>> למאמר השני בסדרה

>>> למאמר השלישי בסדרה

>>>> למאמר הרביעי בסדרה

>>>>> למאמר החמישי בסדרה

>>>>>> למאמר השישי בסדרה

ב"עיבל", מחזור השירים המרכזי של חיים גורי המבוגר, נקשר המהלך הדורי באורח בלתי נמנע במהלך של המשורר והשירה. גם הללו עומדים במשפט למרגלות העיבל ותוך כך הם גם משתתפים במעשה השיפוט. ההקשר השיפוטי העקרוני של המחזור בכללותו חובק גם אותם מלפנים וגם מאחור. על פיו מוצבים השירים כשהם עומדים משני צדיה של מידת הדין, כלומר הן בתחומם של הצודקים והמאשימים הן בתחום האשמים והלוקים. האשמה או הצדקה שלהם אינן תלויות לא בכישרון ולא במידת החיבה שנודעה למשוררים מקהלים אלה או אחרים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ