הג’יבריש המטופש של פוקו

כשמפעילים את המכונה האקדמית בצורה עיוורת כמו פוקו, נוצרים כל הזמן כשלים לוגיים. חלק שלישי בסדרה "נזקיה הקטסטרופליים של ההגות הפוסט-מודרנית"

יונתן הירשפלד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יונתן הירשפלד

על פי מישל פוקו במסתו “מהו מחבר” (הוצאת רסלינג, 2005), יש בעיה להגדיר מהו מחבר. ויש בעיה להגדיר מהו גוף העבודות של אותו מחבר. פוקו מציג סדרה של שאלות כדי להבהיר זאת. בנוגע לפרידריך ניטשה הוא שואל: מה דינם של קטעי היומן שלו? האם הם שייכים לגוף יצירתו? ומה עם חשבון המכבסה?

לדעתי, אלו הן שאלות־דמה שעולות כשמפעילים את המכונה האקדמית בצורה עיוורת. שאלות שקל היה לפתור למשל בעזרת המושג הבהיר Background Knowledge שתבע הפילוסוף בן זמנו של פוקו, ג'ון סרל. סרל אומר שכשמישהו אומר לך שהוא אכל ארוחת צהריים במסעדה אתה מניח שהוא הכניס את האוכל לפה ולעס אותו, ולא הצמיד את האוכל לבטן וספג אותו דרך העור. זה הדבר הנקרא ידע־רקע על העולם, ובמסגרתו אתה פשוט יודע מה נחשב לחלק מיצירתו של ניטשה ומה לא נחשב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ