קווים לדמותו של הטרֶנד

איך להרוס את פסבינדר ושייקספיר בעזרת הפוסטמודרניזם. רשימה שנייה על התיאטרון בברלין, שיכול גם לאכזב ולייצר אשפה

יצחק לאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יצחק לאור

ברלין. אוקטובר

אחת התערוכות החדשות ב"המבורגר באנהוף", הלא הוא המוזיאון של ההווה, כשמו המלא, קרויה "סוף המאה העשרים. ויהיה עוד יותר טוב", בתרגום מגרמנית, מעין וריאציה על כותרת עבודה גדולה של יוזף בויס שבמרכז התערוכה: "המאה העשרים (גירסה ראשונה)". היצירות הגדולות בתערוכה הן עבודות מפורסמות מאוסף מרקס של המוזיאון, שמדי פעם נמצאים תירוצים שונים ומבורכים כדי להציגן: בויס, אנסלם קיפר, סיי תוומבלי, רוברט ראושנברג, אנדי וורהול, ובקיצור – מה שנקרא סוף המאה העשרים, והמוזיאון, מחויב להווה, מתעקש להציגן כחלק מההווה.