מסע לשננדואו בעקבות קולו של הארי בלפונטה

שננדואו הוא שם נהר, שם עמק ושמו של צ'יף אינדיאני. זה גם שמה של שמורת טבע בווירג'יניה, גבול בין מוכר למסתורי, בין מותר לאסור

שרה חפרי-אפלל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שרה חפרי-אפלל

וירג'יניה, סוף ספטמבר

הרבה לפני ספרי ההדרכה למטיילים היתה הספרות. היא, שמספרת על בני אדם, יודעת לתאר מה הם רואים. איפה הם גרים, היכן הם עובדים, לאן הם נוסעים. ומתחבאים.

זו אולי הסיבה שמקומות רבים בעולם ידועים לי הרבה לפני שהייתי בהם. שמקומות שונים בעולם ביקשו ממני לבוא: מפני שבעצם כבר הייתי בהם. יחד עם מנדלסון (שגם הוא נתקף, כנראה, באותה נטייה) הייתי בסקוטלנד, באיים ההברידים. אלמלא חלה מר אנדרסון, בעל סירה מן האי מאל בדיוק ביום שהגעתי לביתו, יכולתי להיות במערת פינגאל. את הרי האפנינים עברתי עם מארקו, במערה אחת בכרתים הייתי עם אודיסיאוס. לנסוע בעקבות מלים ומוסיקה זה עונג גדול.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ