החוק המקראי כיצירה ספרותית

אסנת ברתור טוענת בספרה "מעשה בשבויה יפת תואר" שחוקי התורה אינם חוקים במובן שאנחנו מבינים חוק היום, אלא ז'אנר ספרותי שנעלם עם השנים

יצחק לאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יצחק לאור

מעשה בשבויה יפת תואר, מאת אסנת ברתור, הוצאת אוניברסיטה משודרת, 2013, 152 עמודים

ההבדל בין צמדי הפסוקים הבאים יכול להסביר את טענתה היפהפייה של אסנת ברתור: חוקי התורה אינם חוקים במובן שאנחנו מבינים חוק היום, אלא ז'אנר ספרותי, שנעלם מן הסתם עם השנים. שרידיו המוכרים ביותר בתרבות המערבית, ואפילו אצלנו, הם החוקים עצמם והעיסוק הרציף בהם, במודע ובעיקר בלא מודע (כלומר בלא מודע אין חוק, אבל אלמלא החוק לא היה נוצר הלא מודע). ברתור אינה עוסקת בהיסטוריה של החוק מהספרות אל היומיום שלנו. כמעט להפך, היא מגלה פן שלא הכרנו בספר החוקים, התורה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ